לפני 15 שנים. 6 במרץ 2009 בשעה 17:32
החום מעניק לי רפיון,
גופי כבר אינו מעקצץ בציפייה
ובראשי סבתא
בבית ספר אחווה לבנות
זיכרון שלא פוסק מציפה אכזרית על פני אגם התודעה שלי.
מה יש ברגע ההוא, כשהביאה אותי אליה למשרד
אותו יום קיץ קמאי ודאי היה ריח דומה באויר.
