פוסט נחיתות שני ברצף? אני חושבת שאוותר.
או שלא.
נושפת החוצה, רעל רשע מרושע אכזר. יש בי משהו לא פתור ורגזני, קמאי ופצוע, וכואב מאד מאד ואני רוצה שייצא ממני. שייפתר, שייפתר ולא יהרוג אותי בתהליך. גירוש שדים אני צריכה, כי איך אני יכולה לאהוב את עצמי כשיש בי את הדבר הזה, שהופך אותי לאדם לא שלם ולא מכיל? משתלחת באנשים שלא אכפת לי מהם כמו באנשים שיקרים ללבי. נמאס לי להיות האדם הבלתי נסבל הזה ונמאס לי להתעטף בצעיף המתגונן הזה ולחשוב שכולם זוממים לרצוח את אופיי/לגנוב ממני/להכאיב לי/לנצל אותי/לקחת לי.
יש פה בנאדם אחד שחושב שאני מושלמת.
אני יודעת שזה נכון בעיניו, ואני יודעת שהוא יעשה הכל עבורי.
ועדיין, אני מאמינה שיש משהו בי שלא יעזור בית דין- צריך חיטוי. אני פונה לייעוץ קליני כי נמאס לי להרגיש ככה ונמאס לי שהיחסים שלי עם אבא שלי גוזלים ממני את השנים היפות.
המלצות לפסיכולוג- מישהו?
לפני 14 שנים. 23 בדצמבר 2009 בשעה 22:37