אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שושן ויש בו קוץ

EAT ME. DRINK ME. READ ME
לפני 13 שנים. 29 באוקטובר 2010 בשעה 0:45

אני יושבת בחדר אחרי שהעפתי אותו, שוכב ומסתכל עליי מקפלת בגדים ומסדרת ובמקום לקום ולעזור הוא פשוט שוכב שם. חסר תועלת, מופנם, ילד בן שש שמחכה שיתנו לו הוראות. העדפתי למזוג לעצמי ג'ין וטוניק ולהמתיק את הקרקעית של הכוס בסוכר ולשכוח מהעובדה שאני במערכת יחסים ולעשן סיגריה.

כי נשבר לי מהפסיביות, וכי בא לי לשמוע לו ריד לבד עם סיגריה וג'ין וטוניק, שגם איתם אני במערכת יחסים כבר כמה זמן. אז אני יושבת ומקשיבה ללו ריד מזריק לעצמו הרואין ושר על זה וחושבת אולי העפתי אותו לא בגלל שבא לי להיות עם החברים האחרים שלי, ואולי פשוט נמאס לי ממנו.
אני לא אתקשר אליו ואזמין אותו בחזרה. שיילך. שיילך ושלא יחזור

heroin
be the death of me

nomorenomore - קראתי את הבלוג שלך אחורה, ממש ממש אהבתי !!!!!!

ובקשר לפוסט, לצערי, היו כמה סיטואציות שהייתי בעצמי הגבר הזה. למדתי לעבוד על זה, עדיין לומד.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י