שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

א.ב

לפני 11 שנים. 18 באפריל 2013 בשעה 22:03

אני מאד אמביוולנטית לגביך.

יש את הצד המדהים שלך. בין הגלים של הכעס, עוברות לי תמונות של רגעים יפים שלנו.

הסשן הראשון. הצחוקים. ההרגשה שבחרתי נכון. שאתה מדהים לי. ההקשבה שלך. התמיכה. הפעמים האלו, שראית אותי. שממש ראית אותי. לפני המחשב, לפני הפאלפון , לפני כל הדברים השוליים האלה. רצית להיות השולט שלי. הפעמים שליטפת אותי. שנגעת בי. שהצמדת אליך. היו את הערבים האלו שיצאנו, שידעת מה אני מרגישה. שגרמת לי להיות גאה כלכך להיות שלך. היתה את הפעם הזו, שהיינו במיטה, ואחזת לי בשיער, וניערת אותי בכל המיטה. כאב לי. אבל לא יכולתי להפסיק לצחוק. היה לי טוב. היתה את הפעם הזו שהיו אורחים, וזרקת לי מצת על הריצפה. שארים עם הפה, על ארבע. אני חושבת שהמבט שלי באותו רגע, אמר את הכל.

הזכרונות האלו מחייכים אותי. ואח"כ גורמים לי לבכות. אבל עדיין, יש בהם משהו נעים, מנחם. אבל אני לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה, שנתקלתי בצד הזה שלך. הצד שבגללו הגעתי.

הייתי כולי שלך. רציתי לגור בתוכך. רציתי לשרת אותך, ולעשות בשבילך כל הזמן. השתדלתי, אדוני. נתתי כל מה שאני יכולה לתת. כל מה שיש בי, נתתי. כל מה שיכולתי.ואם לא ידעתי איך לתת, למדתי. התמודדתי עם הקשיים, עם כאבי הלב, הקינאה, הכעס.

הייתי מוכנה להבליג ולהתמודד עם הכל. רק שתראה אותי. רק שתראה שיש לך פה כלבה מדהימה. שרק מחכה לך. רק מחכה שתשים לב שהיא קיימת, שהיא שלך ובשבילך.

היית כל מה שעובר לי בראש. היית הבנאדם הראשון שאני רצה לספר לו את החדשות הטובות, ואת הרעות. מעבר לשולט,  ראיתי בך חבר לחיים. לא רציתי ללכת ככה. לא רציתי ללכת, לפני שעשיתי אותך מאושר, וגאה. לא רציתי ללכת לפני שאני יודעת שעשיתי לך טוב בלב. שאני מוצלחת בשבילך.

לא הרגשתי שאתה ער למאמץ שאני עושה. להקרבות. לאיך אתה גורם לי להרגיש. הכנסת אותי, את האישיות שלי, את המיניות שלי, לתוך קופסא. הרגשתי חנוקה. הרגשתי שאני לא אני. לא יכולתי להיות אני בסביבתך. מה שהיה לי להציע, לא היה טוב עבורך. לא קרוב אפילו.

ואדוני, אהבתי אותך, יותר מהכל. לא משנה מה היה. היית בראש מעייני. היית יקר לי. היית האדון שלי. זה אומר הכל. 

ואתה יודע מה? עכשיו, ניתנה לי הזדמנות להתרחק, לראות את הדברים מבחוץ.

עכשיו אני רואה את כל החרא שצף. עכשיו אני רואה את השקרים שפיזרת כמו כלום. עכשיו אני רואה שהייתי טפשה, ובחרתי לכאוב ולסבול ולהיות עם מישהו ששם עליי זין, בשם האהבה וההתמסרות.

הכתובת היתה על הקיר כל הזמן. הייתי צריכה להבין מוקדם יותר, איפה אתה ממקדם אותי בחיים שלך.

אבל הכתובת שהיתה מוקדם יותר, היא כלום,  ביחס לעוולה שעשית לי בחצי השנה האחרונה, ויותר. כן, גם אני אשמה. במקום לפקוח עיניים, ולהיות ערה למה שקורה, בחרתי להאחז בשקרים שלך. ועכשיו הכל מתנפץ לי, אתה מבין?

עכשיו אני מבינה ורואה דברים, שלא ראיתי קודם. וכל פעם כזו, שאני מגלה עוד ועוד שקר שלך,

כל פעם כזו כואבת לי פיזית. בכל פעם כזו, אני מרגישה שאוזל לי הדם מהפרצוף. שאני מקבלת מכה. בכל פעם כזו הלב שלי צועק הצילו.

הייתי כלום בשבילך. אוויר. מישהי שצועקים עליה, ממש צועקים עליה, כי היא שמה את הסכו"ם הפוך. כי היא חותכת את החסה בצורה שלא נראית לך. זה לא השולט שהגעתי אליו.

לא הגעתי לשולט שזקוק לסדנת שליטה בעצבים. כך חשבתי. אח"כ הבנתי שהשולט שחשבתי שהגעתי אליו, הוא זה שהתיימרת להיות, ולא בהצלחה.

עכשיו אני מדברת כמו חרא של נשלטת. כמו מישהי ששמה זין. נכון. אבל שנינו יודעים שלא דיברתי כך לפני כן. שנינו יודעים שהייתי מוכנה, ועשיתי הכל, כדי להיות הכלבה המסורה שלך.

שניננו יודעים, שזה אתה, שלא היית מוכן לעבוד איתי. אתה מלא בהבטחות.

מלא במילים ריקות. אומר שלא רצית להגיע לזה. שאתה אוהב אותי. שחבל לך גם.

 

אני לא יודעת איך אתה לא מבין את זה, אבל אני אסביר.

אם לא היית רוצה שנגיע לשם, לא היינו מגיעים. אם היית אוהב, הייתי שלך עכשיו.

אם היית רוצה אותי, אני פאקינג הייתי שלך עכשיו. סביר להניח שעכשיו הייתי צורח עליי. אבל הייתי שלך. ראית אותי מגיעה לקצה שוב, ושוב, ושוב. ומגיעה לקצה של הקצה. שוב, ושוב, ושוב.

לא הזיז לך מה שיש לי להגיד. לא הזיז לך, הכאב שאתה מסב לי. לא הזיז לך, שכל מה שאני מבקשת, זה שתראה אותי. שפשוט תראה אותי. שלא תיקח אותי כמובן מאליו.

שתראה שיש לך בידיים את הלב שלי. שתראה שיש לך בידיים מישהי חכמה, ומקסימה, ואוהבת, ואתה בראש מעייניה. ואתה הכל בשבילה. אבל סרבת לראות. סירבת לעזוב את המחשב בשבילי.

והסכמתי להבין. שאתה עובר תקופה כזו או אחרת.  שאתה לא יכול לתת דברים כאלו, ואחרים.

רק ביקשתי שתראה אותי. אני יודעת שאתה לא יודע מה עושים כשאוהבים. אסביר לך, לקשר הבא.

פעם הבאה, שתאהב מישהי, ותרצה שהיא תישאר, אל תתן לה ללכת. זה עד כדי כך פשוט.

כן, כמו שזה נשמע. כזה קל.

פעם הבאה, תהייה השולט שאתה מתיימר להיות. תבין את גודל האחריות, שבלקחת מישהי.

תבין שלשקר למישהי שמעולם לא שיקרה לך, זה הדבר הכי רע שאתה יכול לעשות.

תבין שלפגוע במישהי שרק עושה ומתאמצת בשבילך, זה שפל.

תבין שכיווצת לי את הלב. תבין שבמקום שאצא חזקה יותר, אתה שברת אותי לרסיסים.

אני לא אני יותר. אתה כיווצת הכל. אתה עשית עוול. אתה לקחת בנאדם שנמצא בידיים שלך, ומעכת אותו. הבנאדם היחיד, שסמכתי עליו יותר מהכל. הבנאדם היחיד שנפתחתי בפניו, והורדתי בפניו את כל החומות. הבנאדם היחיד שהאמנתי שיהיה לצידי.

אתה צודק, אני טפשה. נאחזתי בשקרים שלך, כדי להשתיק את הרגשות שסערו אצלי.

פחדתי לגלות שאתה לא מי שאני חושבת. פחדתי לגלות שזו אני, באופן ספציפי, שאתה לא רוצה.

פחדתי לגלות שזו אני, באופן ספציפי, שאתה שם עליה זין.

העדפתי להאמין לך. להשתיק את הסערה. לקנות את השקר, ולהמשיך הלאה. זה לא השתלם כ"כ.

 

 

 

dn46​(שולט) - כואב, מחייב קריאה נוספת בשעה נורמלית
לפני 11 שנים
מאו​(שולטת) - רובם כאלה. הגברים אני מתכוונת. שולט זה גבר, רק ביותר מרוכז.
לפני 11 שנים
הוא​(שולט) - באיזו מהירות הופך פרטנר מאוהב לאוייב
באיזו מהירות הופכת פרטנרית לתלין וקורבן
אולי זו הזדמנות לדעת/ללמוד להפרד יפה, ללא האשמות, להתאכזב אבל לקחת הטוב שהיה,
בטוח שיש גרסה אחרת מצידו . זכותו של צד להפסיק קשר מבלי שהצד הנעזב יחוש פגוע וקורבן.
פרדה כואבת לשני הצדדים וחשוב להקל דוקא בגלל שפעם אהבתם.
ואין זה קשור למגדר כזה או אחר. יש בנו את היכולת לבחור איך להרגיש.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י