לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נתיחת נפש

בוררות עצמית לאור השמש
לפני 4 שנים. 2 באפריל 2020 בשעה 23:09

בשולטת שאני נפול שדוד לרגליה, יש דבר מה לא מובן לי עד הסוף, שמעורר בי חמימות וביטחון...

דווקא הקשיות הבלתי מתפשרת שבה כלפי, אך לעולם לא אטומה ולא חסרת קשיבות, מנחמת אותי.

כמו אימא גדולה שעוטפת ואני נבלע בתוכה בתחושת ביטחון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י