לפני 6 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 7:30
אלו ימים חדורי מטרה הנגועים בעיקר בחצית גבולות. כמו לאסוף קרשים למדורת ל"ג בעומר. אני מבקרת בכל פינה בעיר, מפרקת את הרהיטים של אמא ואבא ומרימה לפנות בוקר את אלו שאספו השכנים. שיהיה מספיק, שיהיה יותר מדי אם אפשר.
ההכנות לקראת בוא ה, מתישות. מה אני עושה? בעיקר בעיקר מחפשת חברה, מחפשת חברה כי יגיע היום שבו כולם ישבו סביב האש עם אלו ששלהם ואני יודעת, זה ירגיש חסר.
ובכל זאת כשאני רואה אותך נעלם שם לתוך התהום שלך הדבר היחיד שבא לי לעשות זה להניח הכל, להרפות, לוותר עלי. ובראש שלי אותו משפט שחוזר על עצמו בלופ אינסופי, אתה יכול לעשות בי מה שאתה רוצה.