רגרסיה

"אני מתגעגע אליך

ואני לא אומר את זה רק כי אני צריך להשתין"

הייתי אז רחוקה מאוד וחסרת יכולת תנועה והפגישות ביננו חייבו תכנון מקדים, תמרון של המציאות וזמני המתנה ארוכים. געגוע. כל הזמן געגוע.

ועכשיו אני קרובה, ואתה רוצה לבוא אז אתה בא. אומר אני בא, ובא. פשוט בא. אתה מכיר את הדרך, אתה מכיר את השכנה הזקנה המשוגעת, אתה יודע איפה קל למצוא חניה. יש לך מפתח. אתה בן בית. אתה שייך לכאן. אתה בא ואני יושבת לרגליך על הריצפה במקלחת, מחכה שתשתין. הטלפון שלך מצלצל בחדר השינה ואני נזכרת בבדיחה מעידן אחר. בולעת צחוק (הוא טעים רק כמעט כמו השתן שלך, אבל גם הוא בסדר). מחבקת געגוע.