בימים החולפים עד שהוא חוזר היא מעסיקה את עצמה בעצמה.
היא מכינה לעצמה קצת אושר מגולגל ויוצאת עם חברה להופעה של הזמרת האהובה עליה. נקרא לה ונדלה (Vandella).מגיע לה לפנק את עצמה.
באחת ההפסקות היא פוגשת אותה בפינת העישון. היא אוספת את הביטחון החדש שלה וניגשת לדבר עם מישהי שאת הקול שלה היא שומעת בקנאות כל יום בחודשים האחרונים, ומזכירה לעצמה שהיא בנאדם רגיל ושהיא חייבת להפסיק לרעוד ככה.
ונדלה היפיפייה מחייכת את החיוך הענק שלה ונכנסת לשיחה עמוקה עם הגיבורה שלנו. בדיוק ככה היא מרגישה כרגע, גיבורה. היא מסתכלת על ונדלה ומחשבה חדשה ולא מוכרת מופיעה במוחה, כמה יפה תהיה ונדלה עם קולר...
היא חוזרת מההופעה בכוחות מחודשים.
מרגישה ראויה יותר לאדונה, את סוף השבוע היא מעבירה בעבודה. משתדלת שלא לחשוב על עליו יותר מדי, אבל זה כאילו העולם מכוון את המחשבות שלה אליו כל כמה דקות. כאילו המחשבות שלה היו חסרות עד עכשיו. היקום רוצה אותם ביחד.
באחד הימים היא בדקה את המשמעות של תאריכי הלידה שלהם בתכנה אסטרולוגית מטופשת. היא לא ציפתה לתוצאה כזאת מושלמת.
זה עוד פאן מעניין ביחסים ביניהם. כל כך היא לא מצפה לכלום, שכל דבר שמחזק את האישור שלה בהם, כל פגישה שלהם, כל ביטוי חדש לאינטימיות ביניהם, מפתיע אותה, מרומם אותה, ומחזק אותה פי כמה. הכוכבים רוצים אותם ביחד. הכוכבים.
כמה טוב שברחה ממנו באותו לילה לפני 12 שנה. כמה לא מוכנה היא הייתה אז לעצמה כזו של רגשות. איזה מסע הייתה צריכה לעבור כדי להגיע לרגע זה. באמת אין הר גבוה מדי. הסופ"ש מסתיים והיא כבר שלמה יותר. היא אפילו מאושרת בשבילו שנסע למסע במדבר, מאושרת בשבילה שהוא נסע. הוא יחזור שלם יותר, מוכן יותר, מאושר יותר. בשבילה.
היא מאושרת כל כך.