השיעור מסתיים והוא מחבק אותה, אוסף אותה, מרגיע אותה, אוהב אותה ומחזיר אותה מריחופה.
היא חוזרת לחדר, שלמה יותר כשהוא צרוב בבשרה,יודעת שעכשיו הוא יאשר לה לענג אותו ומתמלאת בציפייה.
הוא מגיב למגע שלה באופן מיידי, בוער בפיה, היא אוספת כל חלק ממנו לתוכה, מוודאת שאין חלק בו שלא ירגיש אותה, שאין חלק בה שהוא לא ירגיש. הוא משתולל עמוק בתוכה והם נכנסים לסערה מושלמת. הוא גומר חזק והיא דואגת לקחת אליה הכול.
היא מקבלת ממנו אינטימיות נוספת כל יום שעובר. נדבך נוסף לערימות האהבה שכבר יש לה בלב. כל פעם היא עוצמתית יותר, מכילה בתוכה את הנדבכים החדשים שנוספו. זה גורם לה לחשוב כמה רחוק הם עוד יגיעו, כמה חזק יותר זה עוד יכול להיות.
דברים קורים לה היום. היא כבר לא תוהה לגבי אדונה. היא מרגישה את החיה הנפלאה הזו צומחת גם בתוכו, זרה, נפלאה ומרגשת. החברות בינהם מתעצמת והיא מתחילה להוריד את אדונה מהאולימפוס. אמנם הוא אדם, אך הוא כנראה האדם הכי נפלא שהכירה. נחמד לה עם האנושיות הזו שלו.
עדיין היא מתקשה למצוא בו פגמים, אבל אתמול הם ראו ביחד תכנית והיא צפתה בכולה בלי לסטות לעיניו אפילו פעם אחת. היא מתקדמת, והיא מאד מרוצה מעצמה.
כל יום מתקרבת קצת יותר להרגיש ראויה לחברתו.