הוא יודע בדיוק מה לעשות כדי להרגיע אותה והיא נכנעת.
קודם לקולו, המצווה עליה להירגע, להרפות ולאמץ את הרגע הנפלא שהוא זיכה אותה בו.
אז לידו שכמו לוחצת על כפתור וצמרמורת עוברת בכל גופה, היא מתפתלת סביב ידו ולפתע מרגישה יד חדשה, עדינה מלטפת אותה. ציפורניים משויפות למשעי תופסות אותה.
ברקע שומעת את אדונה מצווה על ג'ינה בקול רגוע לענג אותה.
ג'ינה לא מעריכה את ההוראות, היא תוהה לעצמה איך ג'ינה לא רואה כמה ברת מזל היא שקיבלה ממנו פקודה. אבל ג'ינה משתפת פעולה והלילה פוגש את הבוקר והם עוד מפותלים בחיבוק אינסופי.
בקרני אור ראשונות ג'ינה עוזבת ומשאירה אותם, שורים באדי הערב, לא מפסיקים גם מתוך שינה, מחליפים אהבה.
היא מתעוררת ופותחת את המים במקלחת. אם תמשיך לשכוח עצמה כך הסוף לא מבטיח.
היא עוצמת עיניה תחת זרם המים החמים ומשחזרת. כמה היא אוהבת לשחזר אותו, בונה אותו מחדש בכל פעם, מתחילה מהמגע של אצבעותיו, דרך החיכוך של זיפיו, ועד למגע של עורו בעורה.
היא מדמיינת סופת די אן איי המתחברת בזיכרונה כל פעם מחדש, רקמות המתחברות לבשר ויוצרות העתק מושלם שלו בראשה.
היא מתנגבת ומסכמת. כן היה אדיר, ג'ינה יפיפייה, נפלאה, חמה ומלאת אהבה. החיבור הזה בין השלושה היה כמעט קוסמי.
היא גם לא הייתה צריכה לבקש רשות כל הלילה, היא אמנם יכלה לגעת כמה שרצתה, אבל הייתה צריכה לחלוק והיא למדה לעשות זאת מהר.
והוא נישק אותה, היא לא נישקה אותו כל כך הרבה שנים שכבר שכחה כמה רכות ומתוקות הן שפתיו.
כמה היא זכתה הערב.
הרגע חיבר בין שלושתם בטירוף, כאילו הם יודעים משהו שאחרים לא יודעים, שותפים בכת חדשה, הם יודעים איך לאהוב. להכיל את כל האדם שעומד מולם ולמצוא בו רק את מעלותיו, רק לאהוב.
שחר של עולם חדש מפציע.