נתת לי כיסוי עיניים ביד והסברת לי את החוקים "את מתחבאה, שמה את הכיסוי ולא זזה מהמקום עד שאני מוצא אותך."
בתחתון וחזיית ספורט, עומדת בחושך, בחורשה מרוחקת שמצאת, מביטה מסביב על התחום שהגדרת ומנסה להחליט איפה אפשר להתחבא.
פלאג זנב, כיאה לשועלונת שאני, כבר במקומו ומזכיר לי שאני צריכה להתנהג יפה.
אתה שם טיימר "יש לך דקה, התחלנו" ומסתובב עם הגב אלי.
אני קופצת על הרגליים ומנסה ללכת בשקט אל השיח הקרוב, הרגליים שלי נפצעות מהענפים שנשרו לאדמה, מקשות עלי להתקדם מהר. בסוף מתפשרת על שיח קרוב יותר.. אבל הוא ימצא אותי בקלות.. חושבת לעצמי.
כפופה לצד השיח, אני שמה את כיסוי העיניים, מתכרבלת לתוך עצמי ומקשיבה, הטיימר סיים. מאזינה בהתרגשות לצעדים שלך.
מרגישה את המשיכה בפלאג, מצאת אותי מהר "מאכזב, ציפיתי ליותר", מרים לי הראש מהשיער ומכוון אותי לשבת על הברכיים. הפה שלי נפתח אוטומטית, אבל נוחתת סטירה על הלחי שלי במקום.
"את תקבלי טעימה שתזכיר לך למה את צריכה להתחבא" אתה מוציא את החזה שלי מחזיית הספורט, צובט ומושך לי את הפטמות, נותן לחזה שלי כמה מכות בשביל הצבע. גורם לי להאנח בכאב ודוחף את הזין שלך עמוק לגרון, חוזר עם האצבעות לפטמות ומכתיב לי את הקצב במשיכות קלות . עוד סטירה ועצרת.
אתה מוריד ממני את הכיסוי, מרים אותי לחיבוק וכמה ליטופים ושולח אותי להתחבא חזרה.. הפעם אדע להתחבא טוב יותר.
הטיימר פועל, ואני רצה הפעם בלי להרגיש את הרגליים, מוצאת שתי אבנים שעונות אחת על שניה וצוללת לרווח ביניהן. שמה שוב את הכיסוי ומחכה.
לא שמעתי אותך מגיע, אחרי מה שהרגיש כמו נצח, משכת אותי בבת אחת מהשיער ביד האחת ומהפלאג ביד השניה ומשעין אותי על הסלעים בכיפוף מגושם. "הרבה יותר טוב שועלונת קטנטונת, הפעם תקבלי פרס" והרגשתי אותך חודר אלי בבת אחת, כולי רטובה מהפחד והציפייה. מזיין אותי חזק, וגורם לי ליפול על הברכיים בגמירה מטלטלת..
"לא סיימנו, תמצאי מחבוא חדש" אתה לוחש לי באוזן ומוריד ממני את הכיסוי.
המשך יבוא..
