לפני 9 חודשים. 15 בפברואר 2024 בשעה 16:55
אני מבינה עכשיו למה חזרתי לכאן בכל הכוח, או לפחות מפנימה.
בכל מדיה חברתית אחרת שאני נכנסת אליה יש הרבה פוליטיקה, אנטישמיות ותזכורות למציאות הכואבת ממילא. אני נמנעת מחדשות ועדיין שומעת אותן, בעל כורחי, משאר האנשים סביבי.
כל זה נוסף לבעיות ה"רגילות" שלי, שהיו שם עם או בלי המצב.
הבריחה היחידה מהמציאות בשבילי היא כאן, בריחה מהמציאות אבל לא מהחיים.
כרגע מתיש לי לשוחח עם אנשים שיחות רגילות, ישנים וחדשים, השיח סובב גם ככה סביב קשיים, שלהם, של הילדים, עם בני הזוג, עם החברים והמשפחה. מעטות הפעמים שזו שיחה שנותנת השראה או מחזקת בכל צורה.
אז אני בורחת לחוויות, לזכרונות, לכלוב הפיזי ולכלוב הזה. בורחת לBDSM, למסיבות, לשיחות עם אנשים מהעולם הזה.
וכאן הראש שלי כמעט שקט, כי אני יכולה לשמור על רדידות, במיוחד בכלוב. וזה מר-מתוק..
