משהו חדש-ישן

חשבתי על שיחה שהייתה לי, ונשאלתי "למה לשתף? זה עוזר?" ואני עניתי "לפתח שיחה".

והיום אני מבינה שזה עוזר קצת מעבר.

לי עוזר לשתף כאן.

איך זה עוזר? *לי*

אני מרגישה שרוב המחשבות שעוברות לי בראש נמצאות שם לשבריר שניה... פנטזיות, תחושות, רגשות, חוויות, פלאשבקים ורגעים פחות חיוביים.

בשביל להתמודד עם עומס, צריך להוציא אותו. לגבש את המחשבות האלה לכתיבה, מכל סוג, עוזר לי לשחרר חלק מההשפעה שלהן מהראש. לסדר אותן בהיגיון לטקסט ברור מאפשר לפעמים להגיע לתובנות חדשות.

אני חושבת שכתיבה יכולה להיות שוות ערך לשיחה עמוקה, או מדיטציה. היא גם יכולה לגרום לנו להבין מה אנחנו באמת רוצים, אם רק נהיה כנים עם עצמנו, אפילו כשכותבים פנטזיה.

ולמה כאן?

כי זה מרגיש כמו לירות מרובה, לזרוק את התחושות האלו ל"אוויר". כמו לצעוק, רק בלי הרעש.

וכי כולנו צריכים דרייב כלשהו.. כן, כשקוראים את מה שאני כותבת, יש בזה סיפוק מסויים. ואם נהנים ממה שאני כותבת, זה מספק עוד יותר.

למה אנחנו כאן, אם לא בכדי לספק לעצמנו צרכים מסויימים? 

🦊