שעות אחר הצהריים המאוחרות, בחוץ כבר החשיך. חוזרת מהעבודה, נכנסת לבית ואומרת שלום לחיות המחמד שלי.
חתול אחד חסר, הוא אוהב לצאת או להתחבא בחדר, מניחה את הדברים והולכת לבדוק. רואה שהוא לא על המיטה, מתקרבת לנער את השמיכה כשדלת החדר נטרקת מאחורי ומקפיצה אותי.
יד אחת סותמת לי את הפה והאף, היד השניה מצמידה את הזרועות שלי אלי ומושכת אותי אחורה לגוף שעומד מאחורי. אני משותקת, כל המחשבות רצות במהירות כזו שאני לא מסוגלת להתמקד באחת.
אתה משחרר לרגע ונותן לי לנשום, בינתיים מרים לי את החולצה מהגוף, משאיר לי אותה על הצוואר, כרגע אתה לא זקוק לפנים שלי. ואני מוצאת את עצמי נדחפת למיטה על הבטן.
אתה מחליק את הידיים שלך עלי ובתנועה חדה מושך אותן אחורה, 2 אזיקונים מחברים את מפרקי הידיים אחת לשניה. אתה מוריד ממני את המכנסיים והתחתון שכבר ספוג, מושך אותי אליך כך שהרגליים שלך מונעות מהפישוק להיסגר.
רעש חותך את האוויר, תחושה צורבת על הישבן ללא הכנה מוקדמת, הרגליים שלי מתחילות להשתולל סביבך בהפתעה מהכאב, אבל אני לא יכולה לזוז, להתהפך או להתרחק.. זה בדיוק מה שרצית..
המשך יבוא..