משהו חדש-ישן

זה לא פשוט, לנווט בין מה שרוצים למה שצריכים, עם ההפתעות של החיים, בתוך כל הכאוס, למצוא את מה שיתן לנו תחושה של משמעות. 

מרגיש לי שרוב החיים אנחנו פשוט נלחמים ברעשים המיותרים שצברנו איתנו, קולות של אנשים אחרים, שמשנים את מי שאנחנו.

מוזר לחשוב שאנחנו מוותרים על חלקים מעצמנו כדי לספק חלקים אחרים, גם אם לפרקים. כולנו "חוטאים" בזה, גם אם לא נודה בזה.

לפעמים צריך לחזור כמה צעדים אחורה כדי להתחיל לרוץ קדימה, לחבק את היצור שהיינו לפני ששכחנו את עצמנו בכדי לספק אחרים.

I am a world before I am a man

I was a creature before I could stand

I will remember before I forget

BEFORE I FORGET THAT!