משהו חדש-ישן

והיא גם יודעת. אבל לא תדבר, מעדיפה לרמוז במקום לשחרר. היא לא בטוחה מה היא רוצה, מהם, ממנו, גם לא מעצמה. 

מפילה אחריות על אחרים, חיה בין רגשות קיצוניים, לא משנה אם חיוביים או שליליים. חושבת שהיא יודעת הכל, לא מבינה ששמה לעצמה מכשול.

ואני מסתכלת מהצד, מזהה את הדפוס. זו דרך העולם, גם עליה לא יחוס. אם רק תוציא רעל על אחרים, לעולם לא תתמודד עם השדים שבפנים. היא רק תמשיך למעוד על טעויות, במקום לזהות הזדמנויות חדשות.

קחי אוויר, לא הכל נורא כמו שהוא נראה, קושי המציאות הוא לא תירוץ לחיות בבועה.

ואולי כן..? אני לא באמת שופטת, רק את עצמי..