משהו חדש-ישן

שונאת להרגיש מוצפת.

מאוד קל לגרום לי להתקפל כשאני במצב רוח קרבי, לפעמים אני מרגישה שהמוח שלי רק מחפש סיבה לברוח.

אני יודעת שהוא מתרץ תירוצים, כי כשיש לי סיבות אמיתיות, הן אף פעם לא מה שמניע אותי, אלא גחמות מטופשות. אז למה זה חוזר וקודח לי בראש כמו פטיש אוויר?

אולי אני מפחדת שיהיה לי טוב, אולי אני מפחדת שמתחיל להיות לי נוח, אולי אני מפחדת להיקשר, אולי אני מפחדת להסתמך, בעיקר מפחדת לגלות איך כל זה עוד יתפוצץ.. כי ברור שזה יתפוצץ, זה רק עניין של זמן, שומעים את התקתוק של הטיימר.

זה כנראה הכל מהכל, ומתחשק לברוח או להתחפר במחילה מבודדת, לשקוע בדמיון כדי לא להתמודד עם כל החבילה הזו.. היא כבר מזמן חסרת טעם, גם אם ממכרת.

ואולי אני סתם מחפשת תירוצים להישאר.

Welcome to the end of eras

Ice has melted back to life

Done my time and served my sentence

Dress me up and watch me die

If it feels good, tastes good

It must be mine

Dynasty decapitated

You just might see a ghost tonight