אני מאוד תחרותית, ובגלל זה כניעה לא באה לי בקלות..
זה עולה לי לפעמים בתחושות פיזיות של כאב בחזה, לוותר בלי להיאבק, בלי לנסות לשמור על טיפת שליטה בסיטואציה.
ואם כבר בחרתי להיכנע, בין אם פיזית או מנטאלית, זה מדליק אותי עוד יותר. אני אוהבת להרגיש את הגוף שלי מגיב בדרכים שלא התכוונתי..
פתאום התחושה של אותו אגו ש"נמעך" הופכת לתחושה של חרמנות לא נשלטת.
ואז זה באמת מתחיל.. אני אוהבת להרגיש את המעצורים משתחררים, להתחיל להנות מהרגע בלי מחשבות. להגיע למצב הזה שאני באמת מוכנה ורוצה לעשות הכל רק כדי לספק את מי שאיתי וכל הגוף מתמלא בזרמים משכרים.
סוג של ביטול עצמי, אבל "ממוקד".. זה עושה לי משהו אחר. 😋
Well, I'm gon' paint my picture
Paint myself in blue and red, and black, and gray
All of the beautiful colors are very, very meaningful
Yeah, well, you know gray is my favorite color
I felt so symbolic yesterday
If I knew Picasso
I would buy myself a gray guitar and play