פיברומיאלגיה... או בעברית- תסמונת הכאב הכרוני. אובחנתי בתסמונת הזו לא מזמן, אבל מסתבר שאני סובלת ממנה ככל הנראה כבר שנים.
בתקופה האחרונה גיליתי יותר ויותר נשלטות הסובלות מהתסמונת הזו (היא פוגעת בעיקר בנשים) ועדיין נהנות מעולם השליטה. לעומת זאת, שולטים רבים נרתעים מאוד מנשלטת הסובלת מתסמונת של כאבים בכל הגוף.
אז איך זה משתלב?
אני מאזוכיסטית. ולא, זה לא אומר שאני נהנית לסחוב את הכאב הזה איתי בכל רגע בחיים שלי. יש משהו בכאב של סשן, הכאב שאת בוחרת בו, שאת יכולה להפסיק אותו, יש בו משהו שנותן לי חזרה את הבחירה על הגוף שלי.
נכון, יש רגעים שהכאב משתלט וצריכים לדעת איך ומתי אפשר, אבל זה משחרר כל כך לדעת שיש מי שדואג לך, שיש מילת ביטחון, שמהכאב הספציפי הזה את יכולה להנות מבלי לפחד, כי הוא יפסק ברגע שתצטרכי את זה.
נכון, יש יותר הגבלות. נכון, לפעמים צריך לעצור את הסשן כי הכאבים משתלטים. נכון, זה לא מתאים לכל אחד. אבל באמת שאין ממה לפחד! לא סתם בחרנו להישאר חלק מהעולם הזה!
מקווה שנתתי קצת חומר למחשבה :)
לפני 7 שנים. 8 בינואר 2017 בשעה 1:19
