ארץ לעולם לא

אני מתגעגע אלייך, כלבה יפה שלי.

המטבח שלי מדכא כשאת לא שם, מבשלת עבורי.

הבית שלי עצוב כשאת לא שם, מנקה עבורי.

הסלון שלי ריק כשאת לא שם, יושבת בחיקי.

המיטה שלי קרה בלעדייך.

השרשראות שלי חורקות כשאת לא כבולה אליהם.

השוטים שלי מידלדלים כשהם לא מצליפים בך.

השתן שלי מיותר כשהוא זורם לאסלה.

הזקפה שלי מציקה כשאני לא בועל אותך.

האוויר תפל בלי הריח שלך.

האור מכוער כשהוא לא מאיר לי אותך.

הרגליים שלי כואבות כשאת לא מעסה אותם עבורי.

הלב שלי בודד בלעדייך.

#עוד_שבוע

את עכשיו הבטא שלי.

יצאנו לצוד יחד, והבאנו טרף. 

פגשנו להקות אחרות, ושמרנו על הטריטוריה.

סימנתי את הטריטוריה שלי, ואסמן שוב בכל בוקר. 

ברגעים שחצית קו, נשיכה קטנה מחזירה אותך לתלם.

כשאני צריך לגמור, או להזכיר לך מי האלפא, אני בועל אותך.

כשיש לי מצב רוח נכון, אני משחק איתך.

את מספקת אותי.

אני אוהב אותך. 

זה לא פשוט.

לאהוב את השפחה שלך מבלי לאבד כוח.

למצוא דרך שבה הפחד לאבד אותה לא גורם לך חולשה. 

להוריד אותה נמוך.

לשחק לה בגוף, במוח ובלב בלי לחשוש מהפגיעה.

לתרגם את האהבה למשהו משפיל במקום מרומם.

לא פשוט. מאתגר.

מאתגר כמו להיות שולט שהוא גם מזוכיסט. מאתגר כמו סשן שבו אתה לוקח כאב מהנשלט, במקום להעניק לו.

מאתגר כמו כל פרדוקס שקורם עור וגידים.

אבל הדרך מרתקת, והתוצאה מדהימה.

בשתיקות שלך את בוכה וזועמת
ואני- שותה בין השורות
ניזון מייסורך כערפד ממין עולם אפל
המטפח מעיין דמך
פוצע את ליבך
ומרפא
עד שכאבך יזרום בשטף
וארווה.

אני רוצה לקחת אותך אל המדבר. 

יש ואדי שומם בין מצדה לערד, בלילה הרוח והתנים מיללים בנקיקים, ביום קופחת השמש. לשם אקחך.

את תשבי על סלע ותצפי בעודי בונה מאהל. כשאסיים, תשכבי על האדמה, פשוקת ידיים ורגליים. 

בעזרת אבן אדפוק יתדות באדמה לא רחוק מידייך ורגלייך. ואז אעקדך ליתדות.

שם תשארי לילה ויום, ואני לידך. אבעיר לך מדורה בלילה בכדי שלא תקפאי. אנגב את פנייך במגבת לחה בשעות היום. 

ובערוב היום, אתיר את עקדתך, ואז תהיי שלי. טהורה.

אז הזמנתי את שפחתי יפתי לבוא לבקר אותי בעבודה. 

היא באה, מהממת, לבושה לעסקים, והגיע למשרד שלי. הצגתי אותה לפני שותף לעבודה: ''זאת השפחה שלי, היא באה למצוץ לי''.

השותף זרם אתי, למרות שהוא ונילי.. 

''תגיד לה שלא ללכלך שם''

''אל תדאג, היא כלבה טובה..''

ויפתי אחרינו - ''אני השפחה שלו, באתי למצוץ לו''.

נכנסנו לשירותים כשבדרך אנחנו עוברים מול כל 30 עובדי המשרד הוניליים, ושם יפתי ירדה לי עד שגמרתי. לא לקח הרבה זמן... 

בעיני יש משהו אמיתי יותר בהכנעה והורדה מול קהל 'טבעי' וונילי. ולערב יש לי את ''התיק''.. 

ערב קסום לכולם. 

אז היום אני שוב נכנס לכלוב...

יש משהו באתר הזה שגורם לך לשוב אליו בכל מיני נקודות בחיים.

חוץ מגיחה קצרה למטרה ספציפית לא ביקרתי כאן מאז שחיפשתי את עצמי ואת ההגדרה שלי בעולם הרבוד הזה שלנו.. אז אמנם לא מצאתי, אבל צמצמתי משמעותית את אזור החיפוש :) 

הפעם זאת שפחה יפהפייה, חכמה, רהוטה ומדוייקת.

היא לא פשוטה ולא קלה..  היא דורשת מאמץ, והיא דורשת הכנעה, והיא דורשת חינוך. אבל מרגיש לי שאולי היא יכולה להיות האחת..

אף אחד לא הבטיח לי שדברים יבואו לי בקלות, ומנסיוני זה אף פעם לא היה כך... אבל כשאני נתקל במשהו שאני רוצה, אעשה מה שצריך כדי שיהיה שלי. 

אז אם מישהו עוד עוקב אחרי אחרי כל הזמן הזה, תאחלו לי הצלחה.. 

אל תדאגו, אני לא הולך להעלות פוסט עם שיר של עופר לוי....

התאהבתי בבחורה ונילית. טוב, ונילית עד לפני כמה שבועות... דרכי היא גילתה את האהבה העצומה שלה לכאב, משני צידי השוט, וכמו שכל מי שראה אותה בפעולה יודע היטב, היא עפה לשמיים. אבל...

החיבור העיקרי שלי לעולם הבדסמ עד היום היה מצד הכאב הפיזי.. לתת כאב, לקבל כאב... שיחקתי מעט בשליטה, מצד השולט, והיה נחמד, אבל אין שום סיכוי שאני אגיע אי פעם ל24/7. משום צד. המדוברת מחוברת כפי הנראה מאוד גם לכאב רגשי...

דברים שכתבתי לחבר אחרי חוויה רגשית פומבית מכאיבה במיוחד:

"היא לא עזבה אותי... היא רק מקצצת לי את הלב לחתיכות קטנות ושמה בצנצנת של מיץ לימון, אחר כך אוכלת בהנאה עם קרקר."

"התעללות רגשית... היא גורמת לי כאב רגשי חזק, בכמה דרכים... לא ידעתי שאפשר בכלל.... הילדה הזאת שולטת מסוג שאני לא ראיתי. היא הופכת אותי לנשלט, משהו שאף אחת אחרת אפילו לא התקרבה אליו"

עד כאן באמת שאין הפתעות. איך אמרה פנינוש? מי שהולך לישון עם עוגיות, שלא יופתע לקום עם פירורים... אבל הנה ההפתעה..  במקום שההתנהגות הזאת והכאב הזה ירחיקו אותי ממנה, אני ממשיך להיות מאוהב, ולכאוב, ולהתענות.. בליל של רגשות שעד היום חשבתי שהם סותרים, חיים בתוכי יחד בהרמוניה מלאה.. ואני נדחף למחשבות ולמקומות שלא דמיינתי שיש בי..

עוד חודש אני אוכל סופסוף לצאת מה"בית". נראה מה יהיה אז.. בינתיים, רץ לפני הסערה, משתדל לא לטבוע...

לילה מטורף אתמול בקינק...

תודה לכל מי שהחמיא ונגע, לכל מי שסישן אותי ו/או סושן על ידי, לליידי אלכס המהממת וצוות אלכסנדריה, למארגני המסיבה, ולחברים ולחברות המדהימים שלי שהופכים אירוע לחוויה. נהניתי ברמות מטורפות. תודה.

הוא אמר

אהובתי, היום הזה הוא שלנו

היא אמרה

לא, זה היה אתמול

הוא אמר

תהיי איתי לנצח?

היא אמרה

ומה אוכל, חול?

הוא אמר

בואי נטוס לשמים

היא אמרה

אתה לא מחובר לאדמה

הוא אמר

משפחה זה יותר משניים

היא אמרה

זה אני או אתה

הוא אמר

נעשה את זה יחד

היא אמרה

תעשה לבדך

הוא הביט בה. היא הביטה חזרה.

הוא אמר

קשה לי לחיות כך

היא אמרה

אבל אני אוהבת אותך

הוא אמר

אני מרגיש קבור

היא אמרה

אבל אני אוהבת אותך

הוא אמר

אני רוצה ללכת

היא אמרה

אבל אני אוהבת אותך

הוא אמר

אני אוהב אחרת

היא אמרה

אבל אני אוהבת אותך

הוא הלך. היא בכתה.

חג אהבה שמח