אחרי שנחשפתי לקצת יותר מדי יחס חרא הגעתי למסקנה שצריך פעם אחת ולתמיד לעשות את ההבהרה: ישנם נשלטים שלא אוהבים שמתייחסים אליהם כמו אל חרא (לפחות מחוץ לסשן).
ברור שהטהרנים יגידו שלנשלט אין זכויות, שהוא אפס, שהוא פחות מכלום, אבל פאק זה כבר הגיע לי עד פה. אני לא אוהב להיחשף בפומבי, אני לא מעוניין באף אחת שרוצה רק עבד בשביל נקיונות, פינוקים או גמירה חד צדדית ונמאס לי שכל אחת מרגישה שאני צריך להודות על זה שהיא מוכנה לתת לי לשרת אותה.
אל תבינו אותי לא נכון, כל הרצונות האלה לגיטימיים, אבל אם מישהו אומר לכם לא אין לכן זכות לנסות לגרום לו להרגיש כמו אפס כי הוא סירב להצעה ה"מפתה" שלכן. ישנן כאלו שהתנהגו ברמה ונפרדנו כידידים, אבל ישנן כאלו שפשוט התחרפנו. לכל אחד יש זכות להגיד לא, גם לאישה וגם לגבר.
המערכת יחסית שלי עם בדסם היא כזו שבה אני נכנס קצת לתקופה, נהנה, משחק, עד שאני מגיע לנקודה שבה אני מואס בזה, בגלל מפגש מאכזב כזה או אחר. אז מתחילה תקופה שאני בלי זה, אבל לאט לאט חוזרת הפנטזיה. אני מסתכל אחורה במשקפיים ורודות ושוכח את כל החרא שהעבירו אותי. אני חוזר ושוב נופל לאותה מלכודת.
אנשים חושבים שרק בגלל שבנאדם נמשך ללהיות למטה זה אומר שאפשר להתייחס אליו בזלזול. זה ממש לא נכון. בעיקר שולטים או וניליים משקיפים מהצד, זה שאתם לא נמשכים לזה לא נותן לכם עליונות (ואני אומר את זה כאחד שהייתה לו שפחה ששלט בה באהבה ובמסירות). אני לא שופט אתכם, אל תשפטו אותי.
מילת סיום אופטימית: לכל אותן מלכות שיש להן דרך ארץ, ולכל אותם לא מעורבים שמקבלים בברכה את הנשלטים, אתם הלב הפועם של הקהילה הזאת וצריך יותר מכם. 
זהו. הוצאתי את זה.
