טוב אז עשיתי את זה שוב. הייתי בבר והתחלתי עם מישהי כי ממש אהבתי את הנעליים שלה.
אני אחרי תקופה של המון עבודה וחרישה ואמרתי לעצמי הרבה שכשיהיה לי קצת זמן אני פשוט אתפרק. אז אני מניח שזה זה.
עם כל הכוונות הטובות, וניליות בדרך כלל זה לא זה. הן נחמדות, לרוב יותר אופטימיות והרבה פעמים יוצא מזה איזשהו ניצוץ של משהו. אבל זה אף פעם לא בדיוק זה. הלוואי ואפשר היה לראות את הבטחון עצמי מהצד השני של הבר. להסתכל למישהי בעיניים ולראות אם יש בה את החיה הטורפת שאתה מחפש, שלא תיקח ממך בולשיט, שיודעת בדיוק מה היא רוצה ואיך היא הולכת לקחת את זה ממך.
כל ההחלטות שהיו לי כנראה בחודש האחרון היו בהשפעת מלכה אחת שפגשתי והייתה טובה מדי מכדי להיות אמיתית. יאפ, יש גם כאלו. אני לא יכול לחשוב על משהו אחד שהייתי מוסיף לה. הבעיה היחידה היא שמציאות זה מציאות, ואם זה נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי כנראה שזה נכון. נפגשנו, רצינו אחד את השנייה, וכמו סוג של משא ומתן, מצאנו דרך מצוינת שבה שנינו נהיה מתוסכלים ולא נקבל כלום. אבל אל תדאגו לה, היא מלכה. אני סומך עליה שאת שלה היא יודעת להשיג והיא משיגה (וזה לא מתוך כעס, אני מעריץ של האישה הזאת ולדעתי היא באמת מסוגלת להכל).
וניליות it is כנראה. אני, אגב, לא משלה אף אחת. אני אוהב להיות כנה בדייט הראשון ולהגיד בדיוק מה אני מחפש, ואם הן נשארות אז אנחנו יודעים ששנינו באותו דף. מקווה שלשנינו יצא מזה קצת כיף.