החורף הגיע ואיתו הערפל. כמובן אותו ערפל שעוטף את רגליהן של הנשים היפהפיות בארץ: המגפיים. למה המגפיים הן ערפל? כי מגפיים, בעיניי, הופכות כל אחת לשולטת בפוטנציה. מגפיים זה איזשהו סמל של בטחון עצמי שופע ויפהפה, שיכול להטעות כל אחד. כמו כן מגפיים זה הכי קל לעשות נכון. לאישה עם מגפיים נהדרות יכול להיות ארון מלא בנעליים בנאליות ולא מרתקות כלל וכלל. זהו טיבן של המגפיים.
אז מה בכל זאת יכול לבלוט בעולם המגפיים? ולשאלת הסקרניות (you know who you are) מה עוצר נשימה של כל גבר, יותר מהממוצע אפילו? אז דבר ראשון PVC בטוב טעם. לא מדובר על מגפיים עם עקב של 8 אינץ', סוליה גבוהה, שמגיעות עד כמעט מעל לברך. כלל וכלל לא, אנחנו מדברים על לבוש יומיומי וקצת יותר נוח.
כמו כן, כל פעם שאפשר לחשוף קצת מרווח בין סוף המגף ותחילת המכנס/חצאית הרי זה מבורך. מה עוד בולט? דברים שבולטים גם בעונת הקיץ: אדום, כסוף, לבן. איכשהו עם מגפיים כל בחירת צבע נהיית יותר עוצמתית. אקסית שלי סיפרה לי פעם על זה שבנות דיברו עליה מאחורי הגב כי היא באה עם מגפיים אדומות, ושזו בחירה נועזת מדי ליומיום. לא חשבתי על זה בזמנו, אבל הייתי צריך להציע לה שנעשה להן משהו בין פולסא דנורא לסצנת הנשף מ"קארי". אבל אני סוטה. מהנושא.
אחד הדברים שאני נורא אוהב במגפיים ובנעליים באופן כללי זה הגימור של הבהונות. בכך מגפיים תמיד היו מקור תאווה עבורי. לדוגמא, השפיץ של אל דריבר מקיל ביל:
או העיגול היפה של מגפי הטרקטור של חורף 2015:
אז אני קורא לכל מי שקוראת את הבלוג הזה להיות שונה בבחירת המגפיים שלה, להיות נועזת ואולי אפילו לקבוע אופנות חדשות. מי יתן ותהיו כאור בערפל!