אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רקוד איתי

Dance with your heart
לפני 5 שנים. 10 בנובמבר 2018 בשעה 17:56

באתי פשוטה.

ג'ינס, חולצת טריקו שחורה, כפכפים.

באתי בלי להתאמץ. קצת עייפה. שקטה. מפוקסת.

באתי בלי צעצועים, בלי פוזה, בלי תארים.

באתי אני, אני נטו.

באתי.

 

ואתה... כשאתה הסתכלת לי אל תוך העיניים המחייכות,

אתה יודע איך נראית?

אז, כשליטפתי לך את קצה הזין הזקור בחוד של הציפורן האדומה?

או אז כשמחצתי לך את האשכים עד שהיד - שלי - כאבה לי?

איך נראית, איש עם מיליון הגנות, איש של סודות כואבים,

גבר עם דמעות שאיש לא רואה אותן מלבדי,

האם אתה יודע איך נראית?

 

באתי פשוטה.

באתי אני נטו. שלווה. בטוחה בעצמי. אישה.

באתי ולקחתי.

ואתה... או, אתה נראית נפלא,

נזקק ונלקח.

שלי.

 

 

rosso​(נשלט){Milonga} - קורא ואט אט הנשימה נעתקת .
היכולת שלך להעביר את האוירה, את היתרון המובנה שלה, את הטבעיות הכמעט אגבית היא כ"כ נפלאה עד שבראש כבר רצה גרסת הסרט.
כשהנשימה חוזרת מתעוררת בעיקר מחשבה ותקווה אחת:
הלוואי אמן ותכתבי עוד יצירות כאלו.
כי הציטוטים נפלאים, אבל זה פשוט עוצר נשימה.



לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - תודה.
ואמן. :)
לפני 5 שנים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - המילה האחרונה אוו המילה האחרונה *שלך*.
כתוב כל כך יפה, גבירתי.
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - תודה, דבק שלי. :)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י