לפני 4 שנים. 17 במרץ 2020 בשעה 20:54
מספרת לשניהם משהו שקרה בעבודה היום.
דובי: (משבח אותי על מה שעשיתי, עם הרבה שמות תואר דביקים ומוגזמים).
אנטי: (עונה לדובי) אין כמוה. והיא מוקפת בזבלים שם.
דובי: (בטון של ערס פואטי) לנשק רגליים שלך הם צריכים, גבירתי... בעצם חרא עליהם, רק אני מנשק! :)
אני: (שאף פעם לא מסכסכת) אנטי, ראית מה הוא כתב?
אנטי: מה הוא כתב?
דובי: הוא לא ראה, גבירתי. :)
אני: וואלה, לא ראה.
אנטי: (אחרי שניה ממש) איך הוא ינשק בלי ברכיים? ללכת הוא לא יוכל!!!
------------------
נשמה, נכון? :)
