|
|
|
להתעורר בבוקר
לשמוע את קולה
חשוף מולה
לדעת שהיא קראה את שכתבתי לה
להתבלבל ולטעות מולה
מיד היא מעמידה אותי במקומי
אני אוהב את התחושה שבמילותיה היא מנגנת בי כמו מנצח על תזמורת
רגעים של עצב רגעים של שמחה והמוסיקה שבנינו נבנית לה לעיתה
ואז מגיע רגע השיא
היא במילותיה מעיפה אותי למחוזות חדשים
ומשיבה אותי לקרקע לרגליה
אני אוהב את המקום הזה
מרגיש לי מוכר ובטוח
אני כל כך שלה
איזה בוקר קסום
כבר חלפו מספר ימים מאז הפעם האחרונה בה היינו במיטה
התחלנו שם משהו וקרה דבר שעצר אותנו
נשארתי כך מגורה וחושק בה כל כך!!!
הימים חולפים ומכל מיני סיבות לא נכנסנו למיטה יחד
אני חושק בה כל כך ולא מפסיק לרצות אבל לא אומר לה
למדתי , כשהיא תחליט ותרצה זה יגיע.
אתמול בערב מצאתי את עצמי במיטה מאונן מתוך שינה
לא בטוח שזה חלום ולא בטוח במציאות
מאין מצב ביניים בו אני רדום אבל ער...נוגע מרגיש אבל לא מגיע לגמירה
דימיינתי אותה רומסת את כולי עד אפר
היא מצאה לה שולט שעינגה אותו מולו תוך כדי כך שהם צוחקים עליי
הם השפילו אותי יחד למרות שהבטיחה שלעולם לא תשים אותי שם
היא ידעה שאני מבועת מהמחשבה
לאחר שעינגה אותו בידיה כפות ידיה היו מלאות זרע שהכריחה אותי ללקק ולמצוץ מאצבעותיה
סיימתי את המתלה ונשלחתי בסינון ארסי בין שפתיה "כעת עוף מהחדר להכין לנו ארוחה" כשאני רואה אותה נמרחת עליו
התעוררתי ולא יכולתי להמשיך לישון
כשדיברתי איתה לאחר מכן לא יכולתי לספר לה
התביישתי
וכששבתי הבייתה החלטתי...
אני אקבל כל עונש שהיא תחליט למרות שאין איסור החלטי ממנה
אני מאונן!!!
אז התחלתי לגעת בעצמי , נזכרתי בחלום מהלילה ובקולה שמטריף אותי
דימיינתי איך הסיטואציה תתואר לי על ידה ואיך היא יודעת לשחק בי
התגריתי והזדקרתי
אבל לא הצלחתי לגמור
יכול להיות שזה השלב שהעונג שלי הפך לשלה?
תהיה.
אז ככה...
בדיוק שאת ככה , אני רוצה לבוא לפנק אותך , לדאוג לך ולטפל בך
לשבת מולך ולחכות שתסמני לי בידך להכין לך תה או שרק במבט אדע לקרוא אותך
ולהבין בדיוק מה תרצי שאעשה.
כל יום שעובר אני נקשר אלייך יותר ומשתוקק אלייך יותר
כבר כמה ימים מאז שהיינו בשיחה במקום כל כך שלנו ומאז...
עבר הרבה , הכעסתי אותך , הבנתי את הטעות שלי חזרת ולקחת אותי אלייך
בכל פעם שאני שומע אותך אני לא יכול שלא לגעת בעצמי גם אם השיחה לא קשורה בכלל.
אני שומע אותך צוחקת או "יורדת" על אחרים ואני מקנא בהם
בא לי לצעוק לך "עשי בי כרצונך כבר" ואני שותק.
יש בי צורך עז
הוא דיי דומה לשלך אני מקווה , רק בקצב אחר
אני רוצה שנכיר טוב יותר
אני רוצה כבר לזכות להביט בעינייך
לא איכפת לי אם תאמרי שאשכח מהכל אם אביט בך העיקר שאשב מולך ונדבר במבטים.
נכון , אני מקנא לך כל הזמן ונכון שזה מצחיק אותך ואת מבהירה לי שאין לי סיבה
ועדיין יש בי משהו שלא מצליח לוותר על זה
אני כל הזמן רוצה לאהוב אותך , לפנק אותך , להפגע ממך ולכאוב אותך
זו תחושה מוזרה לי שאדם שאתה כה חושק בו ורוצה להיות קרוב אליו
רואה את הכל ויודע את הכל אך שומר אותך רחוק בינתיים.
כשאנחנו משוחחים לכל משפט שלך ולכל מילה שלך אני מוצא עוד משמעות או אסוציאציה
אבל לאחר כל שיחה את מקבלת משמעות יותר עמוקה אצלי בנפש
לפעמים אני מדמיין את עצמי על ברכיי מולך תולש מהחזה שלי את ליבי ומגיש לך אותו בידך
המקום שאני פתחתי אצלי בשבילך התמלא מהר מהצפוי ואני צמא לעוד
אני מרגיש שאני למדתי המון ועוד אלמד ממך המון
אבל אני גם מקווה שהדרך מתקצרת....שבקרוב אראה את האור שבקצה
שבקרוב מאוד אוכל להביט בך בעיניים מבלי שתאמרי ארד על ברכיי מולך וכשהמבט שלי נעוץ בעיניי הדבש שלך
אלחש לך " תודה שהסכמת לקחת אותי , אפשר?" את רק תהנהני בראשך ואני אדע שזה הסימן
ארד ואניח את מצחי על רגלייך אנשק לכפות רגלייך ואודה לך על שהכנסת אותי תחת כנפך
באותו הרגע אדע שאני שלך בבעלותך ותחת חסותך
אוותר על עצמי ועל כל אגו או סימן לזה שנשאר טבוע בי
פשוט אהיה שלך
אני מלא תשוקה
אני מלא אהבה
אני מלא ברצון להעניק לך את הטוב ביותר שאוכל
רק תסכימי לקבל בבקשה..
שלך
לעיתים אני שוכח את מקומי
ההרגלים הישנים מציפים אותי
אני פועל ללא כל שכל ללא כל הגיון
אני עיוור וכמו חיה משחרת לטרף
רואה רק את הצורך שלי
מתעלם מהכל
אחר כך אני מתפלא על התוצאות...
יש בי המון דברים שאני חייב לתקן
אני יודע שזה בעיקר עבודה שלי עם עצמי
וזה אולי מה שמפחיד אותי
מצאתי שיותר מובן וברור לי ללמוד ממנה
כפועל יוצא להתנהגותי שלולת הרסן
קיבלתי את עונשי מהר מהצפוי
הרגשתי כמו סמבוסק
היא שמה אותי באש ושכחה אותי
אני נשרף שם קורא לה שתוציא אותי שעות והיא נותנת לי להתבשל
מכינה אותי למקום הנכון
כשאני כבר מצליח למשוך את תשומת ליבה
היא מוציאה אותי לאט לאט
מקררת אותי בחוץ
אוחזת בי
ונוגסת ונוגסת
אני רוצה להרגיש את שיניה חתוכות אותי
משתוקק לתחושה שהיא נוגסת בי ובולעת אותי
אני מפנטז שאני רק דבר לצורך סיפוקה וזה מטריף אותי
מרגיש איך אני נמס מולה כמו הגבינה בפיה
"חם וסמיך" אלו המילים מול עיניי
כל כך מקנא בהם
בפלרטוט הזה שלהם
רוצה רק להרגיש אותה נוגסת בי
מחלקת אותי לחתיכות
אוכלת בתאווה מול כולם ומגחחת כמה טוב
אני רוצה להיות כמו הסמבוסק שלה
בידיה.
איזה שבוע....
אני כל כך מלא מהשבוע האחרון
השבוע למדתי על עצמי דברים
הייתי למטה והייתי למעלה
הרגשתי שאני מתקדם
שאני הולך בדרך ומתקדם בה יפה
אני מקווה שזה לא רק בנדמה לי ואני מתקדם באמת
למדתי השבוע שמהמקומות החלשים שלך אתה לומד להשתפר
למדתי שכמעט תמיד הכל תלוי בי
הבנתי שיש לי המון בחירה גם כשנדמה שאין לי בכלל זכות כזו
אני כל הזמן לומד וחוקר
מגלה את עצמי
לא יכולתי לעשות זאת ללא המראה שהוצבה בפניי
יש בי עדיין מיליון שאלות שאני זורק לאוויר
מחכה לתשובה ולומד תמיד שאת התשובה אני אגלה לבד גם מבלי שהיא תגלה לי אותה
כעת עלתה בי השאלה
למה אני אוהב להמתין לה? לחכות ליחס? שאני יכול לעשות מלא דברים אחרים במקום
האם זה הצורך להיות קטן מולה? לא יכול להיות....היא יודעת את מקומי מולה.
אז למה הצורך הזה מכונן בי?
אולי אגלה את התשובה בשבוע הבא.
תחושה כל כך נעימה עוטפת אותי בידיעה שיש בי עוד דרך לעבור
כשהיא אמרה לי שיש לי דרך לעבור נלחמתי בזה ולא רציתי... רציתי הכל מהר
היום אני מודה לה על הדרך
כל כך נעימה הידיעה שיש לי מלא דברים שרוצה לדעת ויש לי זמן וציפיה ללמוד ולהבין
אבל אני כל כך בטוח שאדע את הכל בסוף הדרך.
אדע ואהיה בדיוק כפי שאמור להיות.
שבת נעימה לכולם.
לאורך כל היום אתמול הייתי צריך להוכיח את עצמי
לכתוב לה למה מגיע לי כל הטוב הזה של להיות שלה
היא הותירה אותי לבד כל השעות
לכתוב ולהיות בראש נקי לכתוב לה ממקום טהור
דווקא השעות הללו הפכו אותי לחסר בטחון
החרדה השתלטה עליי
חששתי שמא החליטה ללכת
הרגעים בהם ניסיתי לכתוב לה והיא לא עונה
ככל שחולף הזמן אתה מרגיש יותר לבד
יותר קטן
ואז הגיע לו הלילה והיא שבה לחיי
לוקחת אותי מהמקום המפוחד
מעלה אותי אט אט למעלה
לוקחת אותי לשיאים חדשים
ושולחת אותי לישון
תודה לך שאת כה מדהימה
מהמקומות החלשים
מהמקומות שכואב לך בהם
מהנקודות הכי כואבות ורגישות שלך
אתה צומח ונבנה
אתה לומד על עצמך
אתה לומד להשתפר
העיקר שאתה זוכר תמיד
להשאר נאמן לדרך שבחרת.
אני מרגיש שאני משתפר כאדם וכחבר
נשאלתי לא מזמן שאלה :
"אתה רוצה שבחלוף חייך תמצא את עצמך מבוגר בודד וערירי?"
התשובה הפתיעה אותה
היא לא ממש הבינה
האמת , גם אני לא
הלילה עלתה בי התובנה
כל מי שמתקרבת אליי נפגעת
כל מי שאני אוהב רוצה להתרחק ממני
אני אף פעם לא מתכוון לפגוע ואני חושב שאני מנסה לעשות רק טוב
אבל איכשהו אני מצליח לקלקל ולהרוס בדרכי המיוחדת
:(
למי שעקב אחריי הבלוג מההתחלה....
אני כשלון
באופן כללי אני אדם אחראי
משתדל תמיד לנהוג כך לדבר כך ולפעול באופן אחראי
נכון, אני בן אדם ואני עושה טעויות
עשיתי כזאת שוב אתמול ואני משלם עליה היום
הבוקר החלטתי שלא אעשה משהו ונשברתי
הייתי זקוק לה לידי שתעצור אותי והיא לא הייתה שם בגלל שטעיתי
אז מעדתי היום כאילו ואין בי אחריות כלפיי עצמי , בשכנוע שלו היא הייתה כאן זה לא היה קורה
למה לא לקחתי אחריות והעברתי אותה אליה?
איפה האחריות שלי?
בכל יום שעובר הרגש גובר
אני יודע שאני טועה לעיתים
ולא תמיד סליחה תספיק
אני אעשה הכל להמנע מטעויות
ואקבל על עצמי כל החלטה שלה כעונש על סטיה מדרכה
אבל לא אוכל לוותר
לא אאבד את מקומי אצלה
לא אסכים שלא לאבד את עצמי מולה
אני מכור לה
אני רק רוצה להיות שלה
נרמס שלה
מוכה וחבול שלה
שפוט שלה
אבל..
שלה!!!!
