לפני 11 שנים. 19 בפברואר 2013 בשעה 11:13
להתעורר בבוקר
לשמוע את קולה
חשוף מולה
לדעת שהיא קראה את שכתבתי לה
להתבלבל ולטעות מולה
מיד היא מעמידה אותי במקומי
אני אוהב את התחושה שבמילותיה היא מנגנת בי כמו מנצח על תזמורת
רגעים של עצב רגעים של שמחה והמוסיקה שבנינו נבנית לה לעיתה
ואז מגיע רגע השיא
היא במילותיה מעיפה אותי למחוזות חדשים
ומשיבה אותי לקרקע לרגליה
אני אוהב את המקום הזה
מרגיש לי מוכר ובטוח
אני כל כך שלה
איזה בוקר קסום