חשיפה אישית

סוף השבוע מתקרב ואני שוב במחשבות על השבוע שחלף ועל הבא עלינו לטובה

אומרים שמח האדם חושב חושב 70 אלף מחשבות ביום.. (ראיתי תוכנית על כך)

יש לי תחושה משום מה ששלי חושב לפחות כפול מכך רק עליה ביממה.

והאמת , הלוואי ויכולתי לכתוב לה או לציין לה בכל שניה שזה קורה אבל אני מניח שזה

היה גורם לה לזרוק אותי עוד לפני ארוחת הצהרים:)

בין כל המחשבות עליה , עליי , עלינו יש עוד תהיות ומחשבות כלליות על עולמנו ובכלל

אחד הדברים שמרגשים אותי הוא המקום שהגעתי אליו מולה שהיא קוראת ווידעת בדיוק מה אני חושב גם אם אני לא אומר..

אני לא יכול להסתיר ממנה שום תחושה או מחשבה שלי

הכל נגלה לעיניה ועדיין אני באיזשהו מקום תמים מקווה שאולי...יהיה לי עוד סכוי להפתיע אותה לעיתים (ורק לטובה כמובן)

היום פעמיים היא העלתה בפניי שאלות קשות מאוד שקשה לי אישית להתמודד איתן ולרגעים עלתה בי תחושה שהיא יודעת טוב ממני את התשובה שננמצאת אצלי בפנים

לעיתים אני לא רואה את מה שהיא צופה או חשה הרבה לפני..

כפי שכתבתי  יש בי עוד מחשבות ותהיות אחרות שלא את כולם הצלחתי לשתף למשל:

הרגשתי צורך השבוע למצוא תירוץ ולגלח את כל השיערות במבושיי , לא סיפרתי לה אבל מעניין מה הייתה אומרת כל כך

חשבתי גם על ניקים שראיתי כאן..יש כאלו ניקים שמסגירים את בעליהם כנצלנים או פשוט רעי לב ולא באמת ממקום של שליטה

תהיתי למה זה מגרה מצד אחד למרות שמצד שני מעורר גועל?

חשבתי גם על קנאותי כלפיה , האם היא בכוונה גורמת לי לראות אותה בכל האתרים ? שאזכור ואדע תמיד כמה היא מחוזרת? אני יודע את זה

ולמה אני מקנא לה בכלל כאשר היא משתפת אותי בכל?

חשבתי על הצורך שלי להתענג ועל חוסר היכולת להגיע לזה בלעדיה

בעיקר , אני כל כך רוצה לזכות לתת לה את גופי לעזר לכל דבר שתרצה ורק לזכות במבט חטוף , לראות אותה מחייכת ונהנית מקיומי אצלה.

חג פורים תמיד היה החג האהוב עליי

חשבתי שאולי היא תציע שנתחפש , שכל אחד מאיתנו יהיה אחר..

ניסיתי לדמיין את עצמי בתחפושות שונות מולה

בכולם מצאתי את עצמי שכוב לרגליה בסיטואציה מביכה כזו או אחרת מלבד אחת....

היא יושבת על סוס לבן ולבושה כנסיכה אוחזת במטריה לבנה שתסתיר את השמש מכתפיה החשופות אני מוביל את הסוס ברחובות העיר

וצועק לכל עבר : "כך יעשה לאישה אשר עבדה חפץ במקומו לרגליה"

מאחל חג שמח לה לכם ולכל בית ישראל