חשיפה אישית

עצוב

בודד

אבוד

אתה יודע בתוכך מה חשבת ומה מקומך

כמה אתה רוצה 

ואתה נשאר בסופו של יום עם כל המחשבות והרצונות והצורך שלך לתת

ואין למי ואתה לבד

אני מרגיש שאני מתדרדר למקום לא טוב

:(

עד לא מזמן היא רצתה שאהיה לידה הרבה כפי שאני רציתי

עד לא מזמן היא אהבה להתעמר בי ולהשפיל אותי

עד לא מזמן הרגשתי שכל דקה יכול להיות לידה

עד לא מזמן שיתפה אותי בשיחות שלה

עד לא מזמן הרגשתי מיוחד בעיניה

לאחרונה קרה משהו

אולי את כל אלו היא מעדיפה עם אחר?

אני מנסה להחיות את כל הדברים הללו בנינו והיא באלגנטיות עוצרת ומכבה כל ניסיון

אני מרגיש שאני "רודף" או "מעיק" לעיתים

עד לא מזמן הרגשתי שאני האחד המיוחד בעיניה

עכשיו אני מרגיש לבד

זה קרה לי איתה וזה קרה לי במערכות אחרות

הייתי על גג העולם ונשארתי לבד מאחור

משהו דפוק בי

משהו ממש דפוק בי

היא מקטינה אותי ומקניטה אותי

היא מטריפה אותי ואני מטורף

היא לא יודעת כמה קשה לי לסיים שיחה ולנתק או להתנתק ממנה

ובסוף היא עצבנית עליי

ואני הולך לישון קטן , מוקטן , מטורף ומוטרף

"דיייייי" מהדהד בראשי בקולה

אני אוסף  את החרמנות שלי ועוצם עיניים

לילה טוב

אני תשוש , אני אחרי יום ארוך

לא מצליח להירדם

ממתין 

אולי היא תתקשר , שלא אפספס

שוב נותרתי במקומי מלא קנאה

היא אומרת שאל לי

אבל הראש לא מרפה

יש אולי משהו במקום הזה ששם את עצמי

ההמתנה לה , הציפייה

אני מחכה ומחכה וכבר אמצע הלילה

ככל שחולפות הדקות אני מתמלא יותר במחשבות

וככל שאני חושב יותר אני רוצה את המקום שלי יותר

היא כתבה לי היום אחריי ששיגעתי אותה שרוצה את מקומי מולה

תיקנה אותי ... "מתחתי" אתה מתכוון

כן כן כן כן כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן בדיוק!

אני רוצה להיות מתחתיה , אני רוצה לסגוד לה

רק האופן שהיא תיקנה אותי השאיר אותי דרוך

אולי יש עוד תקווה

אופפפ אני מת לשמוע אותה שוב

זו תחושה כמו שקוראים לך לאיזה מקום ואומרים לך "שב כאן, מיד יקראו לך"

ואין לך מושג למה קראו לך ומה זה המקום הזה

אז או קיי אני יודע מי היא ואני יודע מה הקשר בנינו 

אבל הציפייה לעוד ממנה וחוסר הידע אם ייקרה מתישהו ואם בכלל

שהכל בידיה ואני רק מחכה שתקרא לי וכל שיחה היא הלא נודע

אני מתמכר , אני מתפורר

אני שלה

שפוט שלה

שוחחנו מעט היום

ניסיתי להסביר לה מה אני מרגיש

ניסיתי לומר לה כמה אני זקוק 

היא הבהירה לי דברים שידעתי אבל..

אבל אני גם רוצה

בשלב מסוים היא הסבירה לי שהיא לא תנצל או תפגע או תכאיב בכוונה

שאני יקר לה וחשוב לה

זה בהחלט ממלא ומענג לדעת ולשמוע ממנה את זה

ועדיין

בגלל שלא רוצה להכאיב , אני רוצה שתכאיב

בגלל שלא רוצה לנצל , אני רוצה שתנצל

בגלל שלא רוצה לפגוע , אני רוצה להיפגע ממנה ולבכות לה עוד ועוד לרחמים

רוצה שתרמוס ותיקח ממני הכל עד שאתחנן בבכי 

המשכנו לדבר , שיחה נעימה וצחקנו מעט , קצת עליי , קצת ריכולים

אני אוהב שהיא צוחקת עליי וקוראת לי בשמות , תמיד ממלא אותי תקווה שהיא תמשיך משם...

ואז פתאום זה בא לי מול הפנים

זכרון קטן ומתוק

פעם ביקשתי ממנה שתרמוס ואמרה לי שלא אעמוד בזה 

התחננתי ואמרה שננסה שבוע

ביום הראשון העניקה לי משימה , כל כך מילאה אותי

ולאחר מכן מאילוצים שונים המשימה הופסקה וכל השבוע שתכננו לנו לא יצא אל הפועל

ופתאום עכשיו כמו הארה שצצה משום מקום

נזכרתי ביום ההוא , במשימה ההיא , איך הרגשתי כשדרשה אותה , איך הרגשתי כשבצעתי אותה

איך הרגשתי כשהתקשרה לומר לי "כל הכבוד, אני גאה בך"

זו זו זו זו זו !!!!!!!!!!!!!! זו בדיוק התחושה שאני רוצה שתהיה לי איתה שוב

לחוות את הרעד וההתרגשות מלשמוע אותה פוקדת ודורשת ללא פשרות

להתרגש בזמן הביצוע ולשמוע אותה גאה בי לאחר מכן

אם אכשל , אז אני מוכן לשלם מחיר כואב מאוד שייפצה אותה על הכשלון שלי

אבל עדיין לא רואה כזו אופציה , רוצה לספק כל דרישה שלה

רוצה לחוות את היום ההוא שוב

רוצה שתעניק לי שוב את התחושה ההיא , שאני חיי

כאילו שבלי כל זה , אני לא ממש

לא היה לי האומץ לומר לה את זה , כי ידעתי שהיא תתעצבן שאני חוזר שוב לשיחה הזו

אחרי שכבר הסבירה לי את הצד שלה

ואני אומר לעצמי בזמן שמאזין לקולה הממכר שמגרה אותי גם אם מדברת על המבורגר או לשטוף חסה

"תעז תעז , תגיד לה שהיום ההוא , הבוקר ההוא היה הטוב שהיה לך בשנים האחרונות "

אין לי אומץ , חושש לעצבן אותה

רק יודע דבר אחד , היא יכולה הכל 

אם היא תחליט שבא לה להתעלל בי או להכאיב לי או לנצל היא תתגבר על כל מכשול 

יהיו לה את הרעיונות הכי מטריפים והכי מגרים בעולם

היא תעשה את זה טוטאלית ואני אחייה בחלום , בעולם פנטזיה שכולו טוב

ואני כל מה שאני מבקש כרגע זה רק...

לחיות

עצוב לי ורייק לי

חוסר הידיעה...

מאז אתמול לא דיברה איתי

לא יודע אם היה אצלה או לא...ואם מה שכה חששתי ממנו...

הבוקר כתבתי לה מלא הודעות , אמרה שנדבר עוד מעט ומאז נעלמה

כתבתי לה המון במשך היום ולא ענתה כלל

הערב הייתה און ליין אז כתבתי לה והתקשרתי

צלצל פעם אחת  ואז אינה זמינה יותר

קוראים לזה ניתוק בפנים

ואני לא חושב שעשיתי משהו רע שמגיע לי העונש הזה

לעבור יום מבלי להיות לידה קצת ולשמוע אותה

פשוט עונש כואב

עצוב לי

:(

דיברנו סופסוף

היא לא יודעת כמה ממלא אותי לשמוע אותה

היא צוחקת עליי ולא איכפת לי

אני רק רוצה להרגיש שהיא כאן , עכשיו , איתי

יודע שהיא יודעת ומרגישה כמה אני שלה ובידיה

אבל היא בוחרת לא להשתמש בי , לא לנצל אותי , לא להכאיב לי

זה מתסכל אותי אבל אני מכור אליה

שוחחנו שוב בערב

אמרה שידיד צריך להגיע אליה הערב

שתקתי

היא לא הבינה שהשתיקה היא ניסיון לבלוע רוק ולא לבכות לה על הקו

רק הבוקר סיפרתי לה כמה אני רוצה להיות שלה ושלה בלבד , שפוט טוטאלי

שתשתמש בי , שתשפיל אותי מול חברותיה , שתנצל ותכאיב ולא משנה מה. רק להיות לידה.

כאילו שהקנאה לא מספיק כואבת והידיד יגיע רק לקראת חצות 

אני מתאפק לא לזעוק לה..."איזה ידיד בא בחצות אם אין לו כוונות אחרות?"

אבל אני שותק, שלא תתעצבן ותנתק לי

אני מקנא ובנוסף רומז לה שאם יהיה משהו ביניהם אני רוצה לשמוע מהצד השני של הקו

אני רוצה להוית קוקהולד שלה וירטואלי או מציאותי

אני רוצה בכאב הזה , אני רוצה שתכאיב לנפש שלי

אבל היא בשלה , שומרת עליי ולא מוכנה

היא מדהימה ואיך שהיא מגוננת עליי כמו לביאה שמגוננת על הגור שלה בטבע

וזה עושה לי יותר רצון להיות שלה , יותר רצון לזעוק לה להשפיל אותי , לקחת אותי

השיחה מסתיימת ואיני יודע אם אשמע אותה שוב הלילה

אני בטוח אשתגע מהמחשבות

כשכל מה שאני רוצה זה שהיא תרמוס אותי ותקרע את גופי ונפשי , תרחיב כל חור בי

תתעלל בי פיזית ונפשית ובסוף פשוט תחבק אותי אליה ותלחש לי 

תלחש לי משהו שאני כמה לשמוע בקולה

"אני גאה בך ובמי שאתה , אני גאה בהתמסרות שלך"

הלוואי

ראיתי שהיא זמינה

התקשרתי , היה צלצול ואז המנוי כבר לא היה זמין

לאחר זמן מה ניסיון נוסף

התעלמות

אין הודעה , אין תשובה , אין יחס

מרגיש שלא רק איתה זה כך

מרגיש לי שמשהו לא בסדר אצלי

לא יכול לעצור את הדמעות

אני מתחיל להתפרק :(

תמיד אמרתי לה שהיא ממלאת ומרימה אותי

היא אף פעם לא האמינה

והנה שוב אחריי שמעל לשבוע היא לא עונה ומתעלמת

אני שוב מוצא את עצמי עם חוסר רצון לצאת מהפינה שלי

בלי סבלנות לראות או לשמוע אנשים

כל נהג על הכביש מרגיז אותך

אתה הולך ברחוב ומרגיש כמו פצצה שמתקתקת....שמישהו רק יעז לומר לי מילה לא במקום

עצבים , חוסר נחת והסתגרות

כמה שאני זקוק לה

כמה שאני זקוק למקומי המוכר , להרגע ולהרגיש בטריטוריה המוכרת שלי

זה מספר ימים שאני מנסה

אני שולח הודעות

אני מתקשר

אני משתוקק ומנסה

וכלום....

כל בן אנוש אחר בעולם היה חוטף ממני על כך

הייתי מרגיש שמזלזלים בי

אז למה רק איתה זה אחרת?