בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חשיפה אישית

רק על עצמי לספר ידעתי
לפני 10 שנים. 22 במרץ 2014 בשעה 14:00

זה כבר כמה זמן רב שאני בהתחבטות עם עצמי

אני החלטתי שאני משקיע בעצמי

לוקח תקופה שבה מנסה לחשוב על עצמי ורק על עצמי

לקחתי בחשבון שאולי "התנזרות" תהיה כלולה בזה

הייתי מוכן לזה בכל נפשי , ממש עשיתי לעצמי עבודת הכנה

שכעת אני לפני הכל ועושה רק מה שטוב לי

למזלי אני זכיתי להכיר אותה , היא מקבלת הכל , היא מכבדת את כל מה שאני רוצה לעצמי

היא מקבלת את כל מה שאני חושב או אומר

אפילו כשהיא יודעת שאין בנינו מחויבות וכנראה שלעולם לא תהיה היא תמיד שם לידי , מקשיבה , מחבקת ומקבלת

מקבלת אותי כמו שאני אני עם כל התסביכים שלי.

 

אני , אני מרגיש כמו נייר בידיה של אמנית אוריגמי דגולה

אני יודע ומרגיש שבכל דקה היא יכולה לעשות בי כל מה שרק תרצה

אני גם חושב שהיא יודעת את זה ואולי בגלל זה היא כל כך מגוננת

 

 אני חושב שבגלל ההתנזרות שלי והרצון שלי כרגע להשקיע בעיקר בעצמי

אני אולי טועה כשאני פונה אליה בכל פעם בבקשה שתנצל , תרמוס , תשפיל

כי הרי אם הייתי בוחר לא להתנזר אזי יש סכוי שהייתי מנסה להכיר אחרות

מצד שני אני גם מנסה לעשות חשבון נפש עם עצמי כל הזמן

האם אני רוצה בשליטתה הטוטאלית מהמקום שאני נמצא בו כרגע בכדי לזכות בשני העולמות

זמן לעצמי ותקופת התנזרות ולהנות מהשליטה בנוסף

ואם כן , האין זה כמו ניסיון שליטה מלמטה? האם זה בכלל הוגן כלפיה?

 

אני בכל יום מתחבט עם עצמי בשאלות הללו 

אני גם כל כך נהנה מהשיחות איתה ומהזמן איתה שלא רוצה שייגמר בכל שיחה שלנו

 

וזה מוביל אותי למחשבה האם השליטה היא צורך טבוע בנפשי או רק...

גם כשאני חרמן ומיוחם ומגיע למקומות שאני מתחנן בפניה לקצת שליטה

אני מלא ברגשות מעורבים 

 

ואני כל כך חרמן , כל כך רוצה שהיא תהיה אליי בוטה , רעה , וולגרית שתתעלל בי

והיא ממשיכה להקסים אותי בחיוכה ובקולה הנירגע מקולי עד שהולכת לישון

 

 

 

לפני 10 שנים. 17 במרץ 2014 בשעה 10:29

לאחרונה הצורך שלי לשליטה גובר אך משהו קורה בו

מעבר לרצון להשלט יש בי צורך שהכל יהיה קיצוני יותר

מילים קיצוניות יותר, מעשים קיצוניים יותר...משהו שיישבור את כל מה שהכרתי

אני נזכר בשיחות שהיו לי כאן , אני נזכר בדברים שקראתי וזה מדגדג לי

אני רוצה שתבטל אותי לחלוטין , פשוטו כמשמעו , בלי רחמים בלי רגשות של חמלה פשוט להשתמש בי וזהו

שאדע וארגיש בכל רגע שאני רק חפץ בידיה והיא תעשה בי ככל העולה על רוחה בכל שניה

אני לא יודע מאין הצורך הזה בא ממש אך אני חושב שזה המרחק ממנה והתשוקה אליה שגרמו לי לכל זה

יכול להיות שזו גם העובדה שאיני מכיר או משוחח עם אחרות ורק יושב ומחכה לה בכל פעם שהיא נעלמת

יכול להיות שזו הציפיה לשובה בכל פעם מחדש גורם לי בכל פעם לרצות להקטין את עצמי מולה יותר ויותר רק שלא תלך שוב

החלטתי לשתף אותה ולספר לה שאני רוצה לשוב למקום הזה אצלה , שאני רוצה שהוא יהיה קשה יותר אפילו נתתי לה דוגמא למילים

שחולם עליהם שהשאירו אותה בשקט

אני יודע שאם היא תסכים זה רק למעני , אני יודע שאני יקר לה כפי שהיא יקרה לי אך אני לא בטוח שהיא תרצה לבטל אותי לחלוטין

כשסיפרתי לה היא גרמה לי לחזור על בקשתי שוב ובקול ברור יותר .....זה שיגע אותי 

היא מכירה אותי כל כך טוב והיא יודעת בדיוק מה לומר איך לומר ומתי לומר בכדי לשים אותי בכל מקום שתרצה בכל רגע נתון

אני מרגיש שאני כמו נייר שקוף בידיה וזו בדיוק הסיבה שאני כל כך חושק לשוב למקום הזה אצלה

למרות שיש לי גם המון חששות

יש בי החשש שהאם בכלל אצליח לעמוד בזה

האם היא בכלל תרצה לקחת אותי למקומות כל כך נוקשים

האם מישהי שהיא כה קרובה אליך ואתם יקרים זו לזו יכולה לבטל אותך ולהביט בך נשבר מולה בכל פעם מחדש?

ומה אם ארצה להכיר מישהי לזוגיות ולא לשליטה?

האם יהיה נכון יותר להכיר זרה בכדי שיהיה לה יותר קל להתעלל ולבטל אותי לחלוטין?

היא שאלה אותי בשיחה , למה דווקא היא..

זה היה מוזר לי ששאלה כי חשבתי שהתשובה כה ברורה לה

היא אחד האנשים היחידים בעולם שאני יכול להיות עימו שעות ביחד ולא ארצה שייפסק הזמן יחד

היא קוראת אותי ויודעת את נפשי באופן שאני לעיתים אפילו מופתע

אבל אני חושב הסיבה העיקרית הינה היכולת שלנו , שלי ושלה , לספר ולשתף אחד את השני בכל הדברים גם אם הכי לא נעימים

בלי סודות ובלי הסתרות ועדיין לדעת בוודאות שדבר לא ישפיע על מה שבנינו.

היא למעשה החברה הכי טובה שלי והשולטת הכי נחשקת שלי 

מבלבל?

כן אז אני מבולבל קצת ואני חושש שגם היא כי גם בקשה זמן לחשוב על כל זה

והמצב הלא נודע הזה קצת...

 

לפני 10 שנים. 27 בפברואר 2014 בשעה 22:27

אני מרגיש בדידות

נכון , הקשר שלנו שונה בתכליתו ונכון שאין שום דבר להאחז בו במציאות

אני לא רשאי לקנא לה ובטח שאין היא אמורה לקנא לי

ובכל זאת

השבועות הללו שאנו קרובים כל כך , משוחחים כל היום , הציפייה שלי לשמוע את קולה בכל רגע

הם מתנפצים לי בפנים בכל פעם מחדש כאשר היא מתרחקת

איך זה שאני בכל פעם מרגיש מחדש את הבדידות הזו ?

אני עצוב.

לפני 10 שנים. 11 בפברואר 2014 בשעה 9:52

בכל פעם שהיא קרובה אני מרגיש על גג העולם

אנחנו יכולים להיות כל כך קרובים על אף המרחק בנינו

אני מרגיש שיכול ורוצה לספר ולשתף אותה בכל דבר קטן שקורה לי

אני מרגיש כשהיא קרובה שאני יכול הכל

היא גורמת לי לתחושה שאני הכי מיוחד

ואז שוב מגיעים כמה ימים שהיא מתרחקת

נעלמת ומתעלמת

אני שוב מרגיש איך הצורך בקירבתה גובר עליי

אני מרגיש איך לאט לאט החוזק בתוכי שהעניקה לי משתחרר ממני

אני נחלש

אני מתגעגע לקולה ולקירבתה

עד שאני מגיע למצב שבו אני מרגיש שאני כלום

אני רק רוצה להתחנן אליה שתשוב

שתרמוס ותשפיל שתתעלל בי בצורה הקשה ביותר

רק שתשוב ולא תפסיק עם זה

ואז היא מגיעה ובקולה וחוכמתה מעלה אותי למעלה שוב

אני מרגיש כמו כלי נגינה בידיה

היא מחליטה איזה צליל להפיק ממני , מתי ואיך

 

לפני 10 שנים. 26 בינואר 2014 בשעה 18:42

חלפו מספר חודשים מאז ששמעתי את קולה

ראיתי אותה בצ'ט מספר פעמים ותהיתי אם לכתוב לה

חששתי , זכרתי כמה עוצמה יש לה עליי וכמה שהיא דורשת

פחדתי ששוב לא אעמוד בדרישות שלה , חששתי לחזור למקום הזה שאני 24 שעות רק רוצה לשמוע אותה

התאפקתי מספר חודשים , עברתי תהפוכות ועבודה על עצמי והתחזקתי

הרגשתי מלך העולם ושאני חזק ודבר לא יוכל כעת להחזיר אותי למקום ההוא הנמוך..

פניתי אליה בתקווה לשיחה נעימה , בכל זאת היא יודעת שלמרות כל מה שעברנו, אני מכבד אותה מאוד ומעריץ אותה בדרכי שלי

פניתי אליה בנימוס בצ'ט והיא מיד ענתה כאילו אני סתם כל אחד אחר למרות כל מה שעבר בנינו..."בפעם הבאה תבקש רשות לפני שאתה נכנס לפרטי" כתבה

התעצבנתי , אני כבר במקום אחר , עניתי לה וידעתי שעליי להעמיד אותה במקומה כעת על החוצפה של לענות לי כך כאשר אני רק רוצה להשלים ולשאול לשלומה

לא הייתי מסוגל ,המשכתי להתכתב וידעתי שכבר במילים הראשונות , אני נשאב חזרה , אני נשבע במילותיה

 

בערבים הראשונים שוחחנו מעט מדי פעם , שמרתי על "פאסון" , לא רציתי שתדע שאני יושב מול המסך ומחכה רק ליחס ממנה

במקביל ניהלתי כמה קשרים וירטואלים או אחרים בכדי לא להרגיש את הבדידות והתשוקה הבוערת אליה

 

מהר מאוד חזרנו למצב בו היינו , הקול שלה , הדמות שהיא בעיניי , היכולת שלה לקרוא אותי, את נפשי , לדעת מה לומר תמיד ברגע הנכון

אני שוב חזרתי למקומי.

 

הפעם הזו אנחנו יותר בוגרים, יותר מנוסים מהנסיון הראשון שלנו

אמרתי לה שאני לעולם לא אוכל להיות שלה במלוא מובן מילה

הסטטוס שלנו בחיים שונה

אני יודע שלא אהיה שלה והיא יודעת שארצה אחרת בבוא היום אך בכל זאת אנחנו לא יכולים להפסיק להיות יחד

בכל זמן שאני לא איתה אני חושב עליה ומשתוקק לה

לעיתים אני חושב לעצמי שהנוכחות שלה שמה אותי באיזה מרחב נוחות כזה שלא מאפשר לי להתקדם הלאה , להכיר

אבל אני לא מצליח לחשוב על הרעיון של להתרחק

נכון , הקשר בנינו תמיד היה וירטואלי ואני לא בטוח שמבחן המציאות היה עומד

ולמרות שהקשר הינו כזה הוא מאוד אמיתי , לעיתים מרגיש שחזק יותר מקשר אמיתי

חלפו להם הימים ואני מוצא את עצמי מרבה לשוחח עימה באופן חברי , כשווים

המקום הזה מולה , זר לי ולא נח.

מצאתי את עצמי דיי מהר מבקש את מקומי לרגליה למרות שיודע בתוכי שזה לא הדבר הנכון לשנינו

אני לא רוצה להכנס איתה לשם ולמצוא את עצמי בתחושה שאפגע בה או אפגע בעצמי בהמשך מתוך הידיעה שלא נהיה יחד בכל מקרה

והנה אני שוב מבקש ממנה ש"קצת , רק עוד קצת" תשתלט עליי

היא אשה מאוד נבונה וחכמה ובעיקר אפשר לומר כנה ואמיתית , היא הסכימה ואני בטוח שזה בעיקר בשבילי

היא עושה את זה כי איכפת לה ממני ורוצה שיהיה לי נעים וטוב

אני יודע שהיא טובת לב ולעולם לא תחפש להיות רעה לנשלט שלה מתוך רוע או ממקום של ניצול

ואני מוצא את עצמי מבקש ממנה להיות אליי שונה

ביקשתי שתהיה אליי רעה , שתנצל , שתרמוס שתכבוש שלא תספור את קיומי כלל

תמיד מדמיין אותה כאלילה רעה שמתעללת בי בנפשי ובגופי

בא לי שהיא תכאיב לי עד שאבכה לרחמיה ואתחנן לעוד

בא לי שתהיה רעה אליי נטו

בא לי שתראה לי כמה אני יכול להיות כלום בענייה

אז היא הסכימה לבדיקה של זה

התחלנו והיא נתנה לי לבצע משימה שלעולם לא חשבתי שאבצע בקשר וירטואלי אם בכלל

בצעתי מיד וידעתי שאעשה זאת לא בגלל הדרישה שלה בלבד אלא ממקום של להראות לה כמה אני בוטח בה

חלפו הימים והיו מספר שיבושים  אשר הפריעו לנו להיות יחד כמו שהתרגלנו לאחרונה שוב

לא נתתי לדבר להרחיק את מחשבתי ממנה , המשכתי לפנטז ולחלום עליה בדיוק כמו תמיד

ממתין לה , אני אוהב להמתין ליחס ממנה

 

אני יודע שהיא לא כמו "אחרות" , אני יודע שהיא לא תפגוש אותי לעולם למטרת "סשן בלבד"

אבל אני לא מפסיק לחלום איך היא חודרת אליי ומכאיבה לי , איך היא מכניסה את ידה למכנסיי ומראה לי שלא רק באופן מטאפורי היא אוחזת באשכיי ובאיברי

אני מפנטז עליה בבגדי פטיש או עם מגף סקסי ארוך ועקב דק שחודר לפי כשהיא מביטה בי מוצץ אותו ומזלזת בי

כשאנחנו מדברים היא תמיד אומרת שזה ייקרה ולמרות שאני יודע שלא זה נשמע כל כך אמיתי ומטריף

אני חולם שהיא תשפיל אותי מול חברה שלה , אני חולם שהיא תראה לאחר כמה אני שלה ועושה כל דבר שהיא אומרת רק כי היא אמרה ובמקביל תראה לי

איך "גבר אמיתי" צריך להיות.

 

בכל פעם שאנחנו משוחחים יש לי צורך לגעת בעצמי גם אם השיחה לא מינית כלל

יוצא שאני מתחרמן רק מלשמוע את קולה ומהנוכחות שלה לידי

אולי זו הידיעה שבכל שניה היא יכולה להחליט לעשות בי משהו ויודעת שאני אבצע

לעיתים זה מכניס אותי למקום כזה שגם אם אני לא ממש יכול, אני ממש רוצה שתעשה בי משהו

שתשחק בי עכשיו שנעשה משהו אסור ומביך שיטריף אותי

בא לי לפעמים שימים שלמים לא תדבר איתי כאל אדם כלל , שימים שלמים תתייחס אלי כנחות ממנה

ותפנה אליי כשולטת כל יום כל היום.

 

לאחר שהיא רומסת אותי ומשפילה בכל פעם מחדש היא מחבקת ואוהבת , היא אומרת לי שאוהבת אותי

זה מלחיץ אותי

זה לא מלחיץ מהמקום הנעים של לדעת שאני יקר לה לפחות כמו שהיא לי אלא מהמקום של החשש החוזר

שאם זה ייגמר מכל סיבה שהיא או ששוב ארצה ללכת לאחרת ולקיים קשר אמיתי היא תכעס או תפגע או שאני אפגע 

 

האשה הזו יקרה לי וממש איכפת לי ממנה ואני בעיקר אוהב את מה שהיא גורמת לי להרגיש

את היכולת שלה להכיל אותי כמו שאני עם כל היתרונות והחסרונות שלי

את העובדה שאני יכול להיות הכי כנה ואמיתי מולה.

 

אני אוהב שהיא גורמת לי לפעול בדרכה

 

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 11 באוקטובר 2013 בשעה 23:03


מה הזמן מסמן לי 
זה הכל שאריות של החיים 

ולחיות את הרגע 
להתחיל לאסוף את השברים 

אולי אצא יותר 
אתחיל קצת למהר 
להתחיל להסתדר 
ולעשות קצת רעש 

אולי מקום אחר 
מקום יותר בוער 
להתחיל קצת לקלקל 
ולתקן עוד פעם

 

לפני 11 שנים. 4 במאי 2013 בשעה 11:54

לפני 11 שנים. 3 במאי 2013 בשעה 23:50

לאשה הכי מיוחדת שהכרתי

 

לו רק ראית בעינייך איך אבד לי כל החיוך והבטחון שהיה בי בחודשים האחרונים בזכותך...איך אני נובל ולא מול עינייך

 

את באת ולקחת אותי כשהייתי במקום כל כך שברירי

 

הענקת לי את הטוב ביותר

 

גרמת לי לשוב ולהאמין בעצמי

 

ואני בטעותיי כרגיל הורס הכל.

 

אני יודע שקיים בי הייצר הזה כל מי שקרוב לי רוצה ללכת ממני בסופו של דבר.

 

היינו במקום כל כך טוב בשיחה האחרונה

 

את היית כל כך מחויכת ומאושרת , רצית לספר לי דברים

 

אמרת שנדבר בלילה

 

מאז, היו יומיים שהרגשתי אותך רחוקה

 

לא הבנתי למה וזה סחף אותי למקומות אפלים בתוכי

 

הצקתי לך , כתבתי דברים שלא התכוונתי אליהם כלל

 

רק התחלתי להשבר מהמרחק ממך.

 

אני באמת מצטער על מה שכתבתי ועל כך שגרמתי לך להתרחק ממני

 

אני כל כך כואב

 

אני יודע שאת כל כך התאמצת וניסית למעני לקחת את המקום הזה , להחיות אותי

 

ואני במו ידיי ...

 

הנה עבר כמעט שבוע ואני לא נרגע

 

הכאב מתחדד

 

הצורך בך גובר

 

ההבנה כמה אני אדיוט

 

המרחק שלך ממני ממוטט אותי מיוחדת שלי

 

להיות איתך שם בצ'ט , להיות שם ולא איתך

 

לראות אותך מחוברת לעיתים ולא עונה לי

 

אני כל כך מקנא

 

אני כל כך פוחד לאבד אותך

 

אני משתגע ברגעים הללו

 

אני לא רוצה לעשות "סצינות" ואני יודע שזה לא מכבד אותך ואותי

 

ואני נלחם בעצמי ולא ממש בהצלחה לעיתים

 

אני רק רוצה לזכות ביחס ממך

 

אני יושב לפעמים שעות ורק בוהה במסך

 

רק מחכה שתהיי שם בכללי

 

רק שתהיי ואזכה לשוחח מעט איתך

 

רק לדעת שאת איתי שם ולא נמצאת שם ואולי אחר לוקח את מקומי

 

הבכי שלי לא מרפה ולא עוצר

 

רק עוד פעם אחת לשמוע אותך

 

רק עוד פעם אחת להיות איתך

 

רק עוד פעם אחת להיות מושפל שלך

 

רק עוד פעם אחת להקריא לך

 

רק עוד פעם אחת לצחוק איתך

 

רק עוד פעם להרגיש קרוב אלייך

 

לא מפסיק לחשוב על כל אותם הדברים שאמרנו שנעשה יחד

 

לא מפסיק לרצות בארוחה איתך , בלהקריא לך בלהיות חלק פעיל בחייך

 

לשוב להיות חלק אפילו אם קטן בחייך :(

 

כל אלו לא מרפים ממני

 

אני מרגיש שאני זקוק לך

 

אני זקוק לך ולחברות שלך

 

אני זקוק לשיחות שלנו ולקירבה שלנו

 

אני משתגע וכואב כל כך כי יודע שברגע שוויתרת עליי אין לי כל סכוי

 

אני כואב כי הרסתי במו ידיי וללא כל כוונה

 

אני בטוח שאת יודעת כמה אני אוהב אותך וכמה השפעה יש לך עלי

 

לעיתים אני חושב לעצמי

 

גם אם לא אהיה שלך מבחינתך , אשאר שלך תמיד

 

גם אם יהיה לך אחר , אשרת אתכם

 

אהיה כלי ביידיך לשרת אחרים

 

תשתמשי בי ותתני אותי לכל מי שתחפצי גבר או אשה שתרצי לתת להם משהו

 

אני אעשה הכל

 

אני אעשה הכל בכדי להוכיח לך כמה אני שלך.

 

רק אל תקחי ממני את הזכות להיות קרוב אלייך , לשמוע אותך, לדבר איתך

 

אל תמשיכי להתעלם ממני ולהרחיק אותי

 

אני לא יכול לחשוב על זה שאת שונאת אותי או כועסת עליי

 

אני לא רוצה שתגרמי לי לשנוא אותך

 

אני לא אשנא אותך לעולם

 

לא אוכל לעשות זאת.

 

אני כה אבוד בלעדייך :(

 

=======================================================

עד כאן כתבתי לפני שידעתי שהיא כבר וויתרה עלי

עד כאן עוד חשבתי שאולי תסלח לי

כעת מאוחר מדיי

אמרתי דברים שלא ייאמרו

עשיתי דברים שלא ייעשו

וכבר מאוחר מדי

לעולם היא לא תתקרב או תדבר איתי שוב

לו רק יכלה לדעת כמה אני מצטער

לו רק יכלה לדעת כמה כאב

אני כל כך נחשפתי בפניה והיא בפניי

היא נתנה לי הכל ואני..

אני לא ראוי לה

כל כך כואב לי שפגעתי בה

הלוואי והייתי מוצא דרך איך לחזור לאחור

הלוואי ולא הייתי מכאיב לה

הלוואי והייתי שומע ומקבל את מילותיה בהתחלה..שלא זה מקומה והיינו נשארים כה קרובים

אני לא יודע איך אתגבר

אני לא יודע איך  אפסיק לכאוב

אני רק יודע שהיא לעולם לא תסלח לי

אני רק מקווה שלפחות בתוך תוכה תזכור לי רגעים יפים

מעולם לא הכרתי מישהי כה טובה ומיוחדת כנה ואמיתית

אני אשמור לה את מקומה בליבי הכואב לתמיד

 

הלוואי ולא היה קורה היום ההוא המקולל :(

 

לפני 11 שנים. 28 באפריל 2013 בשעה 9:56

שבוע חדש הוא הזדמנות חדשה

כך תמיד נהגו לומר לי בבית הוריי

מאז ילדותי אני משנן לעצמי את המשפט הזה בכל מוצ"ש

תמיד רציתי בעזרתו לנקות הכל בראשי ולהתחיל מההתחלה

פעם ראשונה שאני כל כך מקווה שזה יוכיח את עצמו

הימים האחרונים הם מהקשים שידעתי

כאב פנימי עוטף את החזה שלי ודוקר בכל מספר שניות שחושב עליה

מחשבות שמדירות שינה מעיני

תשוקה בוערת ששורפת אותי מבפנים

ואני רק רוצה לשוב למקומי מולה

להביט בה מהקרקעית בה אני נמצא

להביט בעיני הדבש שלה מחייכות אליי חיוך של זלזול עם אמפטיה

לשמוע את קולה

לשמוע אותה לוחשת לי "בוא אליי טיפש , בוא ואמרר את חייך על התנהגותך"

אני כל כך רוצה לשוב למקום שלי אצלה

הלוואי והשבוע החדש תומן בתוכו מעשה אחד טוב בעולם גם בשבילי

אני כלום בלעדיה

שבוע טוב

 

לפני 11 שנים. 26 באפריל 2013 בשעה 12:09

כשהלב בוכה רק אלוקים שומע
הכאב עולה מתוך
הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע
ישראל אלוקי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה
בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוקי עכשיו אני לבד
חזק אותי
אלוקי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.


כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע
הוא לא רוצה ללכת
לאלוקיו קורא על סף תהום.

שמע ישראל אלוקי...