כך הכל התחיל אצלי.
היו אלה הימים של MSN, צ'אטים של תפוז והיידפארק. אני צדיק תמים מחפש ריגושים, לא יודע איזה. משוטט פה ושם, ואז נתקל באחת מעניינת לשיחה.
משוחחים בכתיבה, היא מבני ברק, מבוגרת הייתה ממני בעשור, דיברה יפה אבל כל הזמן היו שם דיבורים שהדליקו אותי.
שב בשקט.
תירגע.
אל תענה לי.
כל מיני כאלה.
היה פעם אחת שפתחנו מצלמה אבל בלי פנים. פחדנו לראות ולהראות פנים.
היא לבשה חצאית אפורה מתרחבת וחולצה לבנה, אני מכנסים כחולים וחולצה לבנה.
משוחחים, מתח מיני באויר, היא מתחקרת אותי על יחסי עם אשתי, דרשה תמונות וקבלה.
שלחה אותי לפעמים לאונן בשירותים אבל לא לגמור, וככה הייתי חוזר מגורה עד טירוף, אבל מוצא עצמי מציית.
לא מבין איך זה מסתדר עם העוצמה שלי בחיי היום יום, איך המרדן הסדרתי פתאום מתנהג כמו ילדה קטנה.
ואז באחת השיחות היא אמרה "ביצים על השולחן"!
מה? איך? מה הכוונה?
בדיוק מה שאתה שומע, אני רוצה לראות את הביצים שלך על השולחן.
התפתלתי שם ישבתי בצורה כל כך לא נוחה, הביצים נמחצו לי על השולחן, אבל היא לא ויתרה. וככה ממשיכים להתכתב. לפעמים על דברים אחרים סתם מהחיים, לפעמים על דברים מיניים מגרים, אני נטרף שם, כואב למענה ושותק.
מידי פעם הייתי מצווה לאונן בלי לגמור ולהירגע.
היא הייתה עם יד בחצאית עמוק תוך כדי, גונחת ונהנית. ואני לא גומר.
מאז, היה זה קוד. מדברים משוחחים ופתאום ביצים על השולחן!
אוחח אילו ימים היו אלו.
זו רק הייתה התחלה של שליטה וירטואלית מרחוק למשך תקופה.