זה הכל בפרטים הקטנים, אתה יודע.
הכל בפרטים הקטנים.
--------------------------------------
זה בפרטים הקטנים, לארגן את כולם לבד בבוקר, להכין את הסנדויצים, להלביש, להוציא, לצאת עם הכלב לטיול, פעם, אני הייתי עם הקטנה ואתה הוצאת את הגדולים, מי שסיים ראשון יצא עם הכלב. פעם אני שיחקתי איתם ואתה הכנת ארוחת ערב, אני סידרתי את הבית ואתה יצאת איתם החוצה, אני רחצתי כלים ואתה עשית מקלחת. חלוקה, ועכשיו אני צריכה לזכור לתת אוכל לחיות כשאתה לא כאן בבוקר, אני צריכה להכין ארוחת ערב והיא מול הטלויזיה כשהיא לא עוזרת לי, אני צריכה לקלח והמדיח עובד שעות נוספות.
הכל בפרטים הקטנים.
_______________________
זה בפרטים הקטנים, אנחנו יושבים אחד מול השניה בבית קפה זר ואתה פתאום מסתכל עלי במבט שגורם לי להשפיל את העיניים, אני כבר יודעת איך זה יגמר? אני תוהה ביני לביני, זה כבר נרשם שם? הפרט הקטן הזה של המבט.
אתה מחזיק לי את היד באוטו, והזרמים עוברים בי, נגעת לי ביד, בסך הכל ביד, נגיעה ראשונה אחרי כמה שעות של שיחה. אם הייתי שמה לב לפרטים הקטנים הייתי יכולה לדעת איפה זה יגמר.
הכל בפרטים הקטנים.
______________________
זה בפרטים הקטנים, הילד צריך צלוטייפ בשביל להכין איזו יצירה, פעם הייתי מרימה טלפון ואומרת לך להביא, עכשיו הפרט הזה הוא באחריותי, מאיפה אני אביא לו צלוטייפ עכשיו? אז אני מתקשרת אליך, אתה לא זוכר להביא, אני אלך לקנות אותו לבד, אצא במיוחד בשביל זה, צלוטייפ, במיוחד לצאת מהבית.
הכל בפרטים הקטנים.
____________________
זה בפרטים הקטנים, זה לתת לך חצי מהשוקולד, לזכור, זו הנקודה הזו, הקטנה והכל כך מדוייקת שם בפנים שמטריפה אותי, זה להצליח להיות מצד אחד שם, ומצד שני להרפות. מצד אחד לאפשר מצד שני להקשיב. להכיל ולהיות מוכלת. זו השניה הזו שבה אני עוברת ממצב של הקשבה פעילה, חושבת אינטיליגנטית יחסית, למצב מקבל, שקט, בלי איי קיו אחד לרפואה שמסוגל לחשוב. והיכולת שלי ששכחתי שקיימת לעבור בין שני המצבים האלו.
זה הגוף שזוכר, שהתגעגע לכאב הזה.
הכל בפרטים הקטנים.
___________________
הכל בפרטים הקטנים, אנחנו מדברים בטלפון ואני מספרת לך על הצרות שהיא עשתה לי בבוקר, לא רצתה את זה ולא רצתה את זה, גיל שנתיים במלוא עוצמתו, על איך שהיא הצליחה להרגיע את עצמה ואיך היתה צריכה חיבוק אחר כך. אני לא אומרת שיש לה יכולת שאין לך, להרגע ולהבין שהיא נמצאת במצב שלא מוביל לשום מקום, ואז אני אומרת לך שאני אוהבת מאוד את הילדה שלך, וגם את כל שאר הילדים שלך, הם גם הילדים שלי, פעם, הייתי אומרת שאני גם אוהבת אותך, היום לא. אתה שם לב שמשהו בקול שלי השתנה שנסגרתי ושואל, אני מסבירה לך, הפרט הקטן הזה ירד, אני לא אומר את זה. אנחנו נפרדים וסוגרים את הטלפון בהרגשה מוזרה.
זה עדיין, בפרטים הקטנים.
__________________________
אתה מתרגש, ממני, וכועס על עצמך בגלל זה, ואותי זה משעשע, ההתרגשות שלך מרגיעה אותי.
בתנוחה מסויימת אני מרגישה את הכאב, והוא מזכיר לי אותך, נמצא שם, פרט קטן, לכאורה לא משמעותי, אבל קיים, נמצא, נוכח.
_________________________
אתה יודע, זה תמיד בפרטים הקטנים
ואני עוד עשוייה להתחיל להאמין.
