שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושר הוא רגע קטן של חסד

בלוג ראשון שלי בגילגול הזה של חיי.
תוכנו יהיה בעיקר מחשבות, זיכרונות וחלומות.

71

לפני 17 שנים. 11 ביוני 2007 בשעה 12:03

אני לא מתחבר למדיטציות של רוגע ושלווה.
יש בי משהו פנימי שלא נותן לי להתנתק מהדברים סביבי
ומהרגשות היצריים.

אבל לפעמים אני מוצא את עצמי נשכב על המיטה,
עוצם את העיניים ומעמידפני מת. משתדל לא להזיז
שום איבר מגופי.

ואז כשנמאס לי למות אני קם ומרגיש REBORN.
כל מה שהטריד אותי לפני עדיין מטריד אותי אבל פחות.
הרי כבר מתתי. מה כבר יכול לקרות?

להעמיד פני מת.
זו המדיטציה שלי.

-------------

אנשים בחייהם חושבים ומתעסקים במוות שלהם הרבה.
מעניין אם המתים חושבים הרבה על החיים.

אושה{אוש} - אתה יודע מה מחדש אותי? דמיונות לצלילי מוסיקה
אז אני מעמידה פנים של מישהי אחרת ובורחת לאושהלנד ארץ הפנטזיות
זה די מקביל למוות לא?
לפני 17 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - בעיני מוות זו צורה של שינוי אנרגיה.

הגוף חוזר למקור מחצבתו, והופך להיות מקור חיים, אולי לעץ או פרח, זו הדרך להישאר כאן שכבר לא.

והנפש- Tin Nan Og ...

אהבתי טום, זה עונג לקרוא את הבלוג שלך...
לפני 17 שנים
Tiny lady​(לא בעסק) - אני עושה הרפיות. טריק חדש שלמדתי כדי להתנקות ולהירגע.
צמרר אותי המשפט האחרון שלך.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י