לפני 19 שנים. 16 בנובמבר 2005 בשעה 11:53
נייר סובל הכל
מלבד
שתיקתי
הרועמת כבר שנתיים.
יודע אני, זה כבר, שאני
האפשרי
מרחב לבוא בו
לידי ביטוי
והאורחים אינם
ולפתע אל – זמני
מלכה חרטה על דגלה
והכל עובר דרכי –
מלים כדרבנות,
שבט, לשונך,
בטאי עצמך, גברתי, בטאי
עצמך – הגב שלי
סובל הכל