צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה מכבר. בטרם.

ברגע שחשתי את רטט חיוכך הרעב השבע -
הייתה לי תכלית.
הכאב אישר
לפני 19 שנים. 20 בנובמבר 2005 בשעה 13:55

צירופי מקרים כמו
שאת חושבת על משהו, ואני
במקום אחר לגמרי
מרגיש זאת על בשרי...

מה אתה מרגיש על בשרך?

את כאב ההמנעות,
בהיותי סגור
בחדר שסגרת,
שמור רק בשבילך,
לרגע בו יעלה ברצונך לעשות
בי שמוש.
זמזום בלתי פוסק
מתוך חלל שמבקש נואשות
להכבש.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י