צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה מכבר. בטרם.

ברגע שחשתי את רטט חיוכך הרעב השבע -
הייתה לי תכלית.
הכאב אישר
לפני 19 שנים. 21 בנובמבר 2005 בשעה 11:10

טובל בתוך כור ההיתוך
של יסורים עצמיים
אכול לשונות של אש
מפרכס בנהרות ברזל
לוהטים ואדומים
רוטט לפני ש-
נשפך עם הזרם

פניהן של כל
שנגעתי בהן בחיי
צורחים מתוך גרוני


***
וגם:
לשונות של אש הופכות אותי לשון אש
***
את מתה לרטש אותי
וגם:
מלטפת אותי חרש מצאתי חן.

נכמרתי:
זה לי להרשות?
מה למעלה מה למטה
נע ונד
קין


הבל

שלגי - לא קין ולא הבל,
ילד מבולבל.

רכות אינה חוסר שליטה.
בהצלחה
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י