זה מכבר. בטרם.

ביד הלשון
חיים ומות,
להלבין פנים או להזהיב
ברבים
תנועה אחת לא נכונה - ומיד יש אלף עיצורים

ראיתי ציפור רבת יופי, אמר המשורר, והיא ראתה אותי.
שלי אפילו כתבה עלי, לשתף אותי בשימחתה ואני
מסוחרר כעורב שהפיל את גבינתו לשועלים
מעדתי וציפורים, כידוע פורחות להן כלאחר תנועות פתאומיות

שתיקתך כבדה.
לו יכולתי לשאת את עלבונך במקומך
לו ידעתי לקבל את מה שליבך כיוון אלי
ואת עצובה...
...
"לא היצלתי לי אותך
ליום של גשם
(אולי לא רצינו
להתנצל)
ואת עכשיו
לא פה.

כל הקיץ שרתי לך -
אצא עתה, אפוא,
לרקוד..."