צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה מכבר. בטרם.

ברגע שחשתי את רטט חיוכך הרעב השבע -
הייתה לי תכלית.
הכאב אישר
לפני 18 שנים. 7 בינואר 2006 בשעה 17:58

כותבת לאה גולדברג:


"זה לא הים אשר ביניינו
זה לא התהום אשר ביניינו
זה לא הזמן אשר ביניינו.
זה אנו שניינו אשר ביניינו."



ואני קורא כל מלה כל אות
הופך כל צימוד לשוני
אוסף רמז לרמז
ומסרב
להאמין


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י