זה מכבר. בטרם.

הולך בטל אזני קרויות
אנטנות סורקות תדרים שונים
קולטות פירורים מן האויר
שאריות של ימי תום
וימי זעם
שאין
להם
תשובה
ואין להם תקנה
ואין מהם מנוס

אזני מתבייתות ואני
נלכד
נתפס
מתחבר לשטף הרגשות
לובש את הצער לכל עמקו או אולי
הצער לובש אותי
הצער שפיזרת
הולם אותי
במהלומות
רודף משיג, מחלק
חלל
ריק בידיי
השדר נ ק ט ע ואני
מוקצה
מחמת הספק