כל העולם מראה - או הערות שוליים

איך המציאות לפעמים מתערבבת..

ישבתי על ספסל בכמה דקות של שמש, הנחת את הראש על הקיר שמאחורי ועצמתי עיניים לכמה רגעים.

והתנוחה הזאת של הגוף - רגליים מקופלות, ידיים משולבות - לקחה אותי למקום אחר. מקום של חושך בחוץ, של נרות בחדר, מוסיקה ברקע והגוף... מקופל כמעט ככה, ו"ראש אחורה" וכאב מתוק בשדיים הקשורות, שפתיים ננשכות ותודה נלחשת לאוויר המלא ריחות שעווה וייחום של כלבה.

ואחרי שהיו מכוסות בשכבה נדיבה של שעווה פגשו בחגורת עור עבה, שלפני רגע הייתה בתוך הג'ינס וצעקות קטנות נפלטות, מעורבבות עם גניחות של חרמנות ותודות ליד המצליפה.

אחרי שפקחתי את העיניים, כי נגמר זמן ההפסקה והשעון בנייד צפצף, גיליתי את הג'ינס רטוב והם לא הבינו את פשר המבט על הפנים כשחזרתי פנימה.