כל העולם מראה - או הערות שוליים

בקרים מלמטה מתחילים בלפתוח את העיניים, לקלוט את גל האושר - אני כאן, לצידו! להתפנק מעט על החום שעובר בלב ובגוף..

לקום בשקט בשקט, להתקלח ולחזור למרגלות המיטה, להוציא לשון וללקק את אצבעות הרגליים, ליקוק ומציצה לכל אצבע בנפרד ואז לעבור למציצת הבוקר, להרגיש אותו מתעורר בפה, מרים ראש ומתיישר, להרים מבט ולראות את עיניו נפתחות, מצועפות משינה ותענוג ראשון של היום, להרגיש את היד מונחת על הכתף, מעסה ומכוונת בו זמנית, להחזיק את הידיים בכוח מאחורי הגב, רק עם הפה, כי ככה אוהב, להתעלם מהרגליים שאיבדו תחושה בתנוחה הזאת, לקחת עמוק, להשתנק, להחנק, לחזור לשחק עם הלשון, תנועות ראש קצובות ומהירות, הוא מכוון עם היד ולא משנה שהצוואר והלסת נתפסו, היד שלו מורידה את הראש למטה, עד הסוף ואני מקבלת את מנת יוגורט הבוקר, מלקקת שפתיים ולוחשת בוקר טוב בשפתיים לחות ששאריות הטעם עוד נשארו עליהן.

הוא מתיישב במיטה, מניח אותי על ברכיו, כך שהשדיים נמחצות על הירך, ביד אחת מפליק על התחת, נגיעות עדינות כמעט, אבל על הסימנים של אתמול כל מגע מרגיש פי כמה וכמה, וביד השנייה משחק בי, חש את החום והלחות הנוטפת, לא מרשה לגמור עד שלא מתחננת בייבבות ואז מתפרצת ומתפרקת על ברכיו בגמירה, שאור הזריחה כלום ואפס לעומת הזיקוקים המתפוצצים אצלי בראש ומלטף אותי בזמן שמסדירה נשימה, ואז מניח את גופי החם לצדו, מחבק ואני..

אני פורסת כנפיים, יותר גבוה מהציפורים, מהעננים, מהשמש ואין שום דבר אחר מלבדו בעולם, גם לא צריך כלום, אלא רק להניח את הראש ולנשום את הריח שלו, לשמוע את הלב דופק, להרגיש את החום, את היד המשחקת בהיסח דעת בשיער, עד שנעצרת.

הוא שוב נרדם ואני ממשיכה לעוף על כנפי הלב..

הבקרים מלמטה הם אלה שמרימים הכי גבוה.