מדברת לעצמי

למקרה שתהית, אתה מרגיש מנוצל כי אני באמת מנצלת אותך. כשאני רעבה אני די נצלנית, ורעבה, אמרתי כבר רעבה?

רק שתדע שכשאני נותנת לך ביס קטן אני מתאפקת לא להגיע לבשר שלך, גוש בשר שלי.

הייתי רוצה לחיות בעולם בו אתה לא נעלם כשאוכלים אותך. בעולם הזה אני יכולה לנגוס באמת ולהתלכלך בדם שלך.

הדם יזרום מהסנטר שלי במורד הצוואר והחזה.  הדם יכסה אותי בריח האהבה שלנו. אתה תשאר שלם ואוכל לנגוס עוד גם מחר.

בעולם המקביל הזה אני יכולה לנגוס גם עם הכוס שלי, ללעוס ולספוג אותך בגופי. הנוכחות שלך כחלק ממני תמלא אותי באור קסום.

אבל כאן, אם אנגוס בך כמו שהייתי עושה שם, הנגיסות שלי יכלו אותך ואשאר לבד עם הריח. לא ישאר לי לא בשר ולא חיבוק.

אמשיך להתאפק.

(ורק אאנוס אותך כשאהיה רעבה)