"תהיה לשון" היא אמרה לי "היום רק לשון". אני אוהב שהיא מבקשת ממני להיות רכוש כמעט דומם. בהתחלה להתמקד היה ממש אתגר, כל הזמן צפצפו לי בראש המיילים מהעבודה, הייתי מאבד ריכוז ומפיל את הכוסות שהיו מונוחות עלי. יאווו איזה מכות קיבלתי, הייתי חוזר הבייתה צולע (ששש.. אל תגלו לה אבל זה היה ממש כיף!!). אחרי תקופה הצלחתי להיות ציוד לפרקי זמן יותר ארוכים, זה היה ממש כמו שלימדו אותנו בויפאסנה, להתמקד בתוך עצמך, הכוסות לא נשברו והיא הייתה מחייכת. ותאמינו לי, החיוך שלה שווה מאה מלקות. באמת באמת! אחרי כל יום כזה שבו שימשתי כציוד הגעתי רגוע לעבודה והיו שואלים אותי מה קרה שאני כזה מאושר, הייתי אומר שהייתה לי חופשה נפלאה. היא באמת נפלאה, רק חבל שלא נותנת לי לקרא לה "גברתי", אני רק ציוד והיא רק אישה... אבל אני יעשה הכל כמו שהיא רוצה, רק שתחייך.
אז היום אני לשון, זה פי 1000 יותר טוב משרפרף, עליית דרגה משמעותית! היא כנראה ממש מרוצה מהעבודה שלי, כבר לוקח לי שניות להתרכז בלא לחשוב ואני יכול להשאר ככה שעות. לדוגמא בשבוע שעבר באו אליה חברות והיא נתנה לי לשמש כשטיחון אמבטיה. האבמטיה הייתה קצת קטנה אז מצאתי את עצמי מתכרבל עם האסלה, גם לא הצלחתי לעשות את עצמי שטוח מספיק ויצא שהייתי יותר כמו מדרגה לאסלה משטיחון אבל בסוף הערב היא ליטפה אותי בראש ואמרה שעשיתי עבודה טובה ושכל החברות היו מרוצות. אפילו נתנה לי נשיקה באף! הבעסה היחידה היא שהיא שמה לי כיסוי עיניים לכל הערב כדי שלא אציץ לחברות שלה... אוףףףף לשמוע ולא לראות היה ממש קשה. הייתי ערום ומכורבל אז אני מקווה שלא ראו את הזיקפה שלי... מביך.
