לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מדברת לעצמי

ואליו
לפני 9 שנים. 26 ביוני 2014 בשעה 22:57

חזרה מלילה לבן אחרי שנסחבתי דרך כל עם ישראל עם פרצוף תשעה באב במשך שעתיים

(כבר אמרתי שאני לא אוהבת צפיפות?)

נהג מונית מציע דרך, אני מדליקה וויז ומכריחה אותו לנסוע כרצוני

 

-מס' דקות לפני שמגיעים-

נהג: איך קוראים לך?

אני: סוקי, למה?

נהג: סתם, גם מהאיזור את נראית לי מוכרת (פה, חדשתי)

נהג: בת כמה את? אני: 30  

 

-מגיעים-

נהג: את אוהבת להוביל, נכון? (מחייכת לעצמי)

אני (מנסה להשמע תמימה): לא יודעת... כן, כשצריך 

נהג: הפעם לא היית צריכה להוביל, היה יוצא יותר טוב (תוהה לעצמי אם הוא נהנה מההובלה או מתנגד לה)

אני (מתרצת): זה בסדר, היה לי ניסיון רע עם נהג שלקח אותי בדרך שלו במקום בשלי

נהג: כולנו בני אדם קודם כל, הערב החזרתי כסף ללקוחה שהתבלבלה בשטרות

אני: כל הכבוד לך (או = ניסית להרשים אותי עכשיו?)

נהג: היה יוצא לא יותר זול בככה וככה ש"ח (לא אמין, אני מכירה מחירים)

אני: לא נורא בכלל (משלמת)

נהג: אשמח אם אפשר יהיה להכיר אותך

אני: נשואה, שיהיה לך סופשבוע נחמד  

 

היום ולפני שבוע תפסתי מישהו בוהה לי בכפות רגליים

האם "זה" מתחיל לחלחל החוצה? 

אבוי

כבודי במקומה מונח - בנוגע לבהייה של אנשים
אולי רק הפכת ליותר מודעת לכך
לפני 9 שנים
סוקובוס​(שולטת){האיש שלי} - לא "רק", בהחלט הרבה יותר מודעת
גם בוהה בהם בחזרה ;)
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י