מדברת לעצמי

ופחדתי לחשוב שאני לא מיוחד ,שבסוף אני רגיל כמו כל אחד

אז ברחתי במהירות מהעיר האפורה ,כדי לחיות בסרט צריך גם

תפאורה  

חיפשתי בחוץ עוד צבע לשגרה  

העיר החדשה שלי טובה לחלשים וכמה זה פשוט להתמכר לריגושים  

בסוף כל לילה הייתי מגיע עד אלייך  

לחפש שאריות מעצמי  

ואת היית ואת היית מצילה אותי  

בעיניים עצומות לרווחה  

עד שנעלמתי שניה לפני זריחה  

אז מכרתי תחפושות כמעט לכל קונה ושכנעתי את עצמי שאני שונה

וזכרתי כל מבט , כל כדור וכל אקדח ,פרטים קטנים כל כך שגם

האלוהים שכח  

את כל מה שחסר ,מצאתי לי אז בך  

והייתי בא אליך כשהרגשתי ריקנות כששרף לי בבטן מגעגוע או בדידות  

....