לפני 3 שבועות. 1 בנובמבר 2024 בשעה 21:39
לפעמים סופי שבוע קשים לי. לפעמים הלילות קשים לי.
כשהגוף כבר עייף, אבל המוח על 200.
לופים של מחשבות בלי תכלית, ניתוח אינסופי של מי שאני ומה שבחרתי, של הפער בין המציאות לחלומות.
יש רגעים שבא לי לטפס על הקירות, לתלוש שערות, לרוץ הכי רחוק שאפשר ולא להסתכל אחורה.
ובסוף התרופה היא לנשום עמוק, לחכות שזה יעבור.
