שריטות וזיוני שכל

שמעתי לפני כמה ימים פודקאסט, של זוג שדיבר על הזוגיות הלא שגרתית שלהם.

הדבר שהכי עניין אותי הייתה הדינמיקה ביניהם, והגישה שלהם כלפי הזוגיות. מבחינתם זוגיות היא שותפות, וחתונה היא רק תחילת הדרך ותחילת העבודה הקשה, ולא סוף המסלול.

זה מקסים בעיניי, וזה תיאור דיי מדויק של מה שאני מחפשת לעצמי.

מישהו ללכת איתו, בטוב וברע.

ויש ימים שאני אופטימית, ומוכנה לנסות, להיפתח, אפילו להיפגע.

ויש רגעים כמו עכשיו, שאני מפקפקת באפשרות למצוא משהו אמיתי