לפני 5 שנים. 9 באפריל 2019 בשעה 20:33
את חמודה
אבל את לא הטעם שלי
אבל לא נראה לי שזה יסתדר בינינו
אבל אני לא מתחבר, מצטער
כלפי חוץ אני עוטה חיוך מפלסטיק, מחליקה את זה הלאה בקלילות.
ובפנים אני מתכווצת. ידעתי שזה יגיע, וזה כואב כל פעם מחדש.
אני מעריכה את הכנות ועוד יותר מעריכה את אלה שבחרו להגיד את הדברים בצורה הכי נעימה שאפשר, בסיטואציה כל כך מביכה.
ואני מבינה אותם, ומקבלת, ומכבדת.
אבל בפנים אני רוצה לצרוח, אני כל כך הרבה יותר מזה. הבחוץ שלי סתמי. הסנטר הכפול, הצמיגים, סימני המתיחה.
אבל בפנים, בפנים אני באמת באמת אחלה.
