אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שריטות וזיוני שכל

כותבת בשביל עצמי, כדי לפרוק
לפני שעה. יום רביעי, 15 ביולי 2026 בשעה 15:00

לרצות זה מפחיד.

זה פותח את האפשרות להתרסק.

 

הרבה יותר קל ובטוח להישאר בתרדמת, לתת לזמן לחלוף

אתמול. יום שלישי, 14 ביולי 2026 בשעה 5:41

בא לי עוד.

עוד כאב, עוד סימנים, עוד סטירות.

בא לי להיות מוחזקת.

 

בא לי את זה שידע להחזיק.

שלשום. יום שני, 13 ביולי 2026 בשעה 6:09

לנשום

להזכיר לעצמי שאני מסוגלת

שאני טובה במה שאני עושה

שאני אמצא את הדרך שלי להסתדר.

 

לנשום, כי השמים לא באמת קורסים עלי.

לפני 3 ימים. יום ראשון, 12 ביולי 2026 בשעה 11:32

בא לי לשלוח משוב לכל מי שאי פעם הייתה לי אינטראקציה זוגית ו/או מינית איתו.

כי לפעמים אני כל כך אבודה בתוך הראש של עצמי שאני לא מצליחה למצוא נקודות אחיזה במציאות.

 

 

(לא, כמובן שאני לא אעשה את זה, וכמובן שזה לא יוביל אותי לאן שאני רוצה להגיע. אבל בפנטזיה, זה יכול להיות נחמד)

לפני 5 ימים. יום שישי, 10 ביולי 2026 בשעה 17:37

הייתי עסוקה כל השבוע, זזתי, עשיתי. לא נשאר לי מקום לחשוב.

אבל עכשיו שקט.

כולם בבית ישנים, חוץ ממני.

והחרדות מתחילות לזחול פנימה.

לפני 6 ימים. יום חמישי, 9 ביולי 2026 בשעה 16:42

פעם פעם, הייתה בערוץ 24 את ״טיסת לילה״. הרצועה הכי טובה בעולם. מוזיקה ישראלית שקטה, קצת מלנכולית. רוק, קצת אינדי, קצת שירים פחות מוכרים.

אני מתגעגעת ללילות האלה. ואולי קצת למי שהייתי אז. בצבא וקצת אחר כך. אבודה, אבל מנסה לפלס את הדרך.

בדיכאון, אבל מנסה שלא.

חולמת ללמוד רפואה, להכיר את אהבת חיי, לכבוש את העולם. מאמינה שאם אני רק אדפוק את הראש מספיק פעמים בקיר - הקיר ייפול.

בשנים האחרונות אני מנסה להרכיב לי פלייליסט טיסת לילה, או לפחות אחד בהשראתו. מלקטת עוד שיר ועוד אחד, שולפת מהתהומות איזה שיר ששכחתי. ומקווה שיום אחד מישהו יפרסם את הפלייליסטים האמיתיים של טיסת לילה.

 

 

לפני 7 ימים. יום רביעי, 8 ביולי 2026 בשעה 10:06

שקצת אכפת לי מה קורה איתך,

למרות שלא דיברנו נצח.

למרות שאני לא רוצה להמשיך לשמור על קשר.

כי כבר לא יכולה להכיל את הדרמות, ואת החם-קר הזה כל פעם מחדש.

 

ובכל זאת, מאחלת לך רק טוב.

לפני 8 ימים. יום שלישי, 7 ביולי 2026 בשעה 14:16

יש זוגות שמזכירים לי, עד כמה זוגיות יכולה להיות טובה.

יש זוגות שהדינמיקה שלהם כל כך מתוקה, אבל גם כל כך מחוברת למציאות. בלי מחוות גרנדיוזיות, רק הדברים הקטנים של היומיום.

ואני מקווה ומאחלת לעצמי למצוא בדיוק את זה.

לפני 10 ימים. יום ראשון, 5 ביולי 2026 בשעה 17:36

בסוף בסוף

אחרי שמקלפים את הכל

נשארת ערימה של שריטות וזיוני שכל

לפני 11 יום. יום שבת, 4 ביולי 2026 בשעה 12:53

לנסות להרים את עצמי.

לקום בבוקר, לשתות קפה, לראות איזו קומדיה. לקרוא קצת. לסדר קצת.

לשבת במרפסת.

לצאת להליכה.

לצפות בעוד שיעור בקורס הדיגיטלי.

לשלוח הודעות, לענות להודעות.

לצאת לזרוק זבל.

להשקות את העציצים.

לקחת את החרדה יד ביד. כי היא כאן, בגדול.

מהצד אני כמעט בנאדם מתפקד