-

״נמאס לי לשאת על כתפי את משא העולם.

אני הולכת להניח אותו עכשיו״

אני מכלה את עצמי במודע ומפחדת מהכיליון

פיזית שורף לי החזה

בכל זאת אני ממשיכה

עצרתי לתדלק, הבסים של המוזיקה נשמעים דרך החלונות, אדומה ומזיעה אחרי אימון

בפינה מאחורי הפח הירוק הגדול עמדו שלושה פלסטינים, דיברו בערבית, נראו רציניים כאלו

חשבתי כמה חסר לי להיות שפוטה, מסורסרת, חסרת אונים ומושפלת. בסדר הזה בדיוק.

זה שאני חיה על ריגושים לא אומר שאין לי רגשות.

זה לא שאף אחד לא רוצה אותך

פשוט מי שאת רוצה שירצה אותך שם עליך אלף זין

כמה ריקנות

כזו שאפשר לטבוע בה מרוב שאינסופית

כזו שסוגרת מכל צד מרוב שחונקת

הכי קל להתייחס למקרה כאל אי הבנה

פשוט כזה, זין שמחפש אחר כוס

לא משהו שטקילה, מזוקקת היטב ובצבע של הדמעות שלי, לא תפתור

דווקא המחוות הקטנות האלו שאתה עושה תוך כדי הן אלו שמרטיבות אותי במיוחד

מוצצת במכונית

מוצצת בים

מוצצת בחניון

מוצצת ביער

מוצצת במשרד

מוצצת בשירותים

מוצצת כשאני מאושרת מוצצת כשאני עצובה

המקום הנמוך מושך אותי בכל פעם בחזרה

לא משנה אם אמדוד בזמן או במרחק

תמיד אגרר במשיכה אחת, לא חזקה כלל, למטה